1. מופע לציון 07 שנה לגטו טרזיינשטאט (טרזין)
1102.11.42 - 1491.11.42
במעמד שר החינוך, מר גדעון סער
ברכות:
גדעון סער שר החינוך
רני אידן ראש המועצה האזורית עמק חפר
ראובן מרחב יו”ר ארגון יוצאי מרכז אירופה
מרדכי לבני סגן יו”ר הקרן להנצחת זכר חללי
גטו טרזין, נציג הדור הראשון
פרופ’ אלי לוונטל יו”ר הקרן להנצחת זכר
חללי גטו טרזין
עודד ברידא מנכ”ל בית טרזין
המופע:
תחת המטריה יוליה פבזנר - בימוי
מילים ולחן: קארל שוונק, תרגום: ינאי גונצ’רובסקי, עיבוד: משה זורמן, נעמה תמיר. רפי קדישזון - נהול מוזיקלי
אליה רודה - סופרן, ינאי גונצ’רובסקי - בריטון. אלי גורנשטיין - הנחיה, שירה וקריאה
5 קומות דפנה טליתמן - עיצוב במה, מיכל שמיר - הדרכה קולית, יאיר ברוך - הפקה
מילים: פייר ז’אן ברנז’ר, קרל שוונק, תרגום, לחן ועיבוד: יותם מהלר.
עינת אזולאי - מצו-סופרן, אנה שפיץ - מצו-סופרן, יותם מהלר - פסנתר. פתיחה
שיר ערש מאת נטע שחר ונעמה תמיר - נגני “העיר כאילו”
מילים: קארל שוונק, תרגום, לחן ועיבוד: נעמה תמיר. מארש טרזין
אנה שפיץ - מצו-סופרן. מילים ולחן: קארל שוונק, תרגום: קובי לוריא, עיבוד: מאיר בריסקמן.
העיר כאילו כל המשתתפים, סולן: ארז כהן, בריטון.
מילים: ליאו שטראוס, תרגום, לחן ועיבוד: יאיר ברוך. ברוכה הבאה לטרזיינשטאט
ינאי גונצ’רובסקי - בריטון, אליה רודה - סופרן, מריה ליובמן - סופרן, מילים: ליאו שטראוס, לחן ועיבוד: אורי רגב.
מור קן-תור - סופרן. עינת אזולאי - מצו-סופרן, אנה שפיץ - מצו-סופרן.
“ונחיה” בלדה לבטן הרעבה
מילים: אברהם חלפי, לחן: אלי גורנשטיין, עיבוד: ליאור רונן. מילים: יוסף וואלק, לחן ועיבוד: מאיר בריסקמן וינאי גונצ’רובסקי, תרגום: ניר כהן.
אלי גורנשטיין, ליווי: עינת אזולאי, אנה שפיץ. ינאי גונצ’רובסקי - בריטון, מאיר בריסקמן - טנור.
Zitra קרוסל
מילים ולחן: פפיק רוביצ’ק, עיבוד: נעה פורט. מילים: מנפרד גרייפנהאגן וליאו שטראוס, לחן: מרטין רומן, עיבוד: יותם מהלר.
כל המשתתפים. מור קן-תור - סופרן.
געגוע הביתה
משתתפים: סמינר “היסטוריה, מוזיקה וזיכרון” , בית טרזין, אוגוסט 1102, מילים: מ. בראון, לחן ועיבוד: עדי דויטש.
בניהולו של ניר כהן אליה רודה - סופרן, מריה ליובמן - סופרן, ליאור שטרן - סופרן.
עינת אזולאי יאיר ברוך מאיר בריסקמן ינאי גונצ’רובסקי ארז כהן פינה קטנה בפראטר
מריה ליובמן יותם מהלר נעה פורט מור קן-תור אליה רודה מילים: אוטו סטוצ’סקי, לחן ועיבוד: נטע שחר, ליאור שטרן - סופרן.
ליאור שטרן אנה שפיץ נעמה תמיר Black Jim
נגני “העיר כאילו”: עדי דויטש - פסנתר, מורן צ’סטר - צ’לו, מילים: אריך וויינרט, לחן ועיבוד: ארז כהן ונעה פורט, תרגום: עליזה ש”ק.
דרה בלומנטל-בלום - קונטרה בס, ליאור רונן - קלרינט ארז כהן - בריטון, אליה רודה - סופרן, מריה ליובמן - סופרן, נעה פורט - מצו-סופרן.
התאחדות יוצאי
צ’כוסלובקיה
Embassy of the המשרד לאזרחים משרד החינוך
Slovak Republic ותיקים
2. הנהגת יהדות צ’כיה בראשותו של יעקב אדלשטיין תמכה בהקמת הגטו
בטרזיינשטאט באוקטובר 1491, כששערי ההגירה נסגרו. אדלשטיין, בן
ה-83, שנתמנה כ’זקן היהודים’ בגטו, האמין ב”הצלה על-ידי עבודה”, וקיווה
שריכוז יהודים בתחומי הפרוטקטוראט הצ’כי, ימנע את שילוחם מהגטו
ויסייע בדחיקת הקץ עד לניצחון בעלות הברית במלחמה.
המציאות הקשה בגטו עמדה בסתירה לכל מה שהבטיחו הגרמנים. בינואר
2491 נסדקה אשליית המקלט עם תחילת השילוחים מטרזיינשטאט למזרח
והוצאות להורג בתלייה של שישה עשר יהודים בעוון “פגיעה בכבוד הגרמני”.
העוון היה שליחת מכתבים לבני משפחתם.
גטו טרזיינשטאט קיבל צביון מיוחד משום שהגרמנים רצו להפכו גטו לזקנים
ולבעלי זכויות מגרמניה ומאוסטריה, ולהשתמש בו כ”גטו לראווה” ככלי שרת
לתעמולתם. בניגוד לצפוי הצליחו המנהיגים היהודים בגטו לארגן לאסירים
היהודים במידה מסוימת תנאי חיים מתוקנים שכללו: טיפול וחינוך ילדים
ונוער, שירותי בריאות, חלוקת מזון, דיור, עבודה, תרבות, פעילויות ספורט
ועוד.
שוונק 7191 - 5491 קארל
תחת איומים ולחצים קשים השתתפו ההנהגה היהודית ויהודי הגטו
בתרמית הגרמנית ב”ייפוי” הגטו שהסתיר את התנאים האמיתיים ששררו
בגטו – הרעב, הצפיפות, המחלות, התמותה הגבוהה והטרנספורטים – לקראת
ובעת ביקור משלחת הצלב האדום הבינלאומי ביוני 4491 בגטו ולאחר מכן שוונק יליד פראג, קומיקאי, כותב, מלחין ובמאי צעיר שהגיע לבשלות יצירותיו בגטו.
גם בזמן צילומי סרט התעמולה “התיעודי” “טרזיינשטאט” ביולי / אוגוסט ניסה להיחשף בשם העט פטר קליץ’, אך רק לאחר שנשלח לגטו טרזיינשטאט,
4491. כל זאת כדי שלא לסכן את חייהם וחיי בני משפחותיהם, ובציפייה כישרונו לכתיבת מופעי קברט וביצועם בא לידי ביטוי.
לתום המלחמה. שוונק נשלח ב-42 בנובמבר 1491 לגטו טרזיינשטאט במשלוח הראשון. אחרי
שעות העבודה נהג להופיע בפני חבריו לשם העלאת המורל. מופע הקברט
הראשון שלו בגטו היה, כפי הנראה “כרטיס האוכל האבוד”, שהועלה בחדר
קילוף תפוחי האדמה. הוא אסף סביבו אנשים מוכשרים ויחד איתם העלה את
ההצגות “לחיי החיים” ו”רוכב האופניים האחרון” שנפסל בשל חריפותו על-ידי
המועצה היהודית (הנהגת הגטו) שחששה מתגובת הנאצים.
שוונק היה אחראי על הערבים המוסיקליים: “הכל הולך”, “גטו לעצמו”, “הכל לא
הולך, או אותו דבר אבל אחרת”.
תפיסת עולמו של שוונק שהיה קומוניסט מוצהר, באה לידי ביטוי במסרים
המקאבריים של מחזותיו.
באוקטובר 4491 נשלח בטרנספורטים האחרונים לאושוויץ, למחנה העבודה
מאוזלביץ ובסוף מארס 5491 אל צעדת המוות.
בית טרזין
בית טרזין הוקם בקיבוץ גבעת חיים איחוד, בשנת 5791, כעמותה להנצחת
זכרם של אסירי גטו טרזיינשטאט שנספו בשואה. מטרות העמותה:
בית מפגש לניצולים והגשמת חזונם כי המקום יהיה מרכז חינוך ומחקר
לתלמידים, סטודנטים וחוקרים בו ילמדו ויעסקו בקורות הגטו ואנשיו.
בבית טרזין יש מוזיאון, אולמות תצוגה לתערוכות, ספריה וארכיון הכולל
אלפי פריטים מקוריים מחיי הגטו. בארכיון גם מסד נתונים המכיל 000,061
1491 - 5491 גטו טרזיינשטאט
רשומות של יהודים מצ’כיה, סלובקיה, אוסטריה, גרמניה, הולנד, דנמרק
טרזיינשטאט (טרזין בצ’כית), הוקמה ב-0871 כעיר מבצר צפונית לפראג ויועדה
ומדינות נוספות ממרכז אירופה, אשר היו אסורים בגטו. העמותה מקיימת
לאוכלוסייה של 000,7 נפש, מחציתה חיילים. לאחר כיבוש צ’כוסלובקיה על
מרכז חינוכי הפועל כל השנה עבור תלמידי בתי ספר, חיילים, סטודנטים,
ידי הגרמנים (9391.3.51), הוקם ב-42 בנובמבר 1491 גטו טרזיינשטאט, כביכול
קבוצות וגמלאים. העמותה פועלת כגשר המחבר בין הקורבנות, הניצולים
עבור יהודי צ’כיה כשלמעשה היה זה מחנה ריכוז ומעבר למחנות המוות במזרח
והדורות הבאים ומארחת אוסף ייחודי של יצירות אמנות שנוצרו בגטו, אשר
אירופה. בשיא פעילותו (ספטמבר 2491) נדחסו בגטו 194,85 אסירים, והוא פעל
בו הפעילות התרבותית היתה מפתח לשימור הכבוד האישי של כל פרט,
עד ל-8 במאי 5491.
למרות התנאים הלא אנושיים.
כ-000,851 יהודים תחילה מצ’כיה, ואחר כך מגרמניה, אוסטריה, הולנד, דנמרק,
סלובקיה, הונגריה ומצעדי המוות הועברו אליו, כ-000,09 מהם שולחו ממנו
קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזיינשטאט (ע”ר)
בית טרזין, גבעת חיים איחוד, ד.נ. עמק חפר 53983 למחנות ההשמדה, מהם שרדו כ-008,4; כ-005,53 מתו בגטו מרעב וממחלות,
טל’ 5159636-40, 4989636-40 פקס. 3979636-40 וביום השחרור היו בו כ-000,03 יהודים. מ-121,21 ילדים יהודים (ילידי 8291-5491)
info@bterezin.org.il www.bterezin.org.il
שנשלחו לטרזיינשטאט, שעתידם היה בבת עיניה של ההנהגה היהודית בגטו,
חפשו אותנו בפייסבוק 100,9 נשלחו למחנות המוות ומהם שרדו רק 523.
