6. אין אומתנו אומה אלא בתורותיה . (סוף המאה ה-9) על פי מנדלסון: היהדות היא התגלות של חוקי תורה בלבד (סוף המאה ה-18) ההשקפה ההיסטורית-התפתחותית ראתה עכשיו באידיאל המוסרי אוניברסאלי ובמקדמות הדתיות המשתיתות אותו את מהותה ההיסטורית של הקיימת של היהדות. (גוטמן, 1963, 274) ברויאר : עם התורה (1889-1946)
7.
8. מפעלו ההגותי [ של אחד העם ] נועד להראות שהדת היהודית היא רק אחד הביטויים ההיסטוריים - תרבותיים של הרוח הלאומית ; הרוח הלאומית היא אפוא הגורם המכונן , והדת היהודית היא הגורם המתכונן . כך אפוא עוצבה תפיסה של מלאות יהודית , שנבנתה על שלילת פרשנותה העצמית של האורתודוקסיה . סיכומו של דבר שיח הזהות היהודית נוהל לרוב תוך סימטריה של שלילה הדדית . כל חלופה יהודית התיימרה לבטא את " האותנטיות " היהודית , כשזולתה נתפסה כזיוף , טשטוש או ביטוי לא שלם של אותנטיות זאת . ככל שיח החותר למצוא את " האותנטיות ", שיח הזהות היהודית מתנהל במסגרת מתווה של תפיסה מהותנית , המניחה כי האותנטיות היא הביטוי הנכון למה שיש במציאות . ( שגיא תשס " ו )
9. רוב הדיונים בזהות יהודית , נוטים להניח את הקיום של גרעין , אותנטי , או " עצמיות יהודית " מהותית ... אבל , בעשורים האחרונים , הלכה וגברה הביקורת על תפיסות מהותניות של זהות ... גילו את הפגם במושגי זהות מהותניים ( זילברשטיין 2000)
10. אני מערער על עצם העמדת השאלה כניסיון לזהות מהות משותפת לכל המופעים השונים של יהודיות בימינו ... תפיסה אנטי מהותנית של יהודי ... הייתה נכונה גם בזמנים שבהם הזהות היהודית כשלעצמה לא הייתה עניין לענות בו ... כל ניסיון לתת מענה לשאלה מיהו יהודי צריך להביא בחשבון את המופעים ההיסטוריים העכשוויים של יהודיות , שאינם מאפשרים סינתזה מהותנית ואחידה . אני דוחה את ה ... ניסיון ליצור סינתיזת - על בסגנונו של הרב קוק , שראה בלאומיות רכיב של התנועה היסטורית הגדולה של המהלך המשיחי , או מהכיוון ההפוך של אחד העם , שראה בדת מבע של התרבות הלאומית . ( הלברטל תשס " ב )
11. " הקבוצות היהודיות השונות ניגשות אל היהדות באופן מהותני . כביכול , ניתן לזהות ולמצוא אותו יש הקרוי ' יהדות ' בעולם " ( שגיא תשנ " ט ) " בניגוד לתפיסה מהותנית זו ניתן להציב את התפיסה הקונסטרוקציוניסטית .... לפי תפיסה זו , החשיבה על הזהות דרך מושגי היש המצוי בטבע כושלת , שכן הזהות אינה יסוד נתון בטבע ; זהות אנושית מעוצבת ומיוצרת בתוך ההקשרים ההיסטוריים , התרבותיים והחברתיים ..." ( שגיא תשס " ו )
12.
13. משולש ממחיש את המהותנות : כל המשולשים הם בעלי אותם מאפיינים בסיסיים , והם מובחנים באופן חד מהמרובעים או מכל צורה גיאומטרית אחרת . אי אפשר להעלות על הדעת שום דבר שנמצא בין המשולש למרובע . ( מאייר 2000) אם מישהו הוא מהותן , הוא אינו יכול לתפוס אבולוציה הדרגתית . כיוון שהמהות היא קבועה ומובחנת באופן חד משאר המהויות , היא אינה יכולה להתפתח ... שפע העובדות שדרווין הביא כהוכחה להדרגתיות היה לאמצעי בעל שיעור בולט בהחלשת המהותנות ולבסוף בהפרכתה ( מאייר 1988)
14. לפי המהותנות ( במיוחד בגרסתו האריסטוטלית ), הגדרה היא הצהרה מחודשת על המהות הפנימית או על הטבע של דבר מה ... מה שאריסטו דגל בו במונחים מודרניים הוא הגדרה על ידי תכונות הקשורות קוניונקטיבית , הכרחיות בנפרד ומספיקות יחד ... הבסיס היחיד למיון טבעי הוא תורת האבולוציה , אבל לפי תורת האבולוציה , מינים מתפתחים באופן הדרגתי , ומשתנים מאחד אל השני . אם מינים מתפתחים באופן הדרגתי שכזה , אי אפשר לתחם אותם על ידי תכונה יחידה , או קבוצת תכונות . אם אי אפשר לתחם אותם באופן זה , אז אי אפשר להגדיר את המינים באופן קלאסי . (" האפקט של המהותנות על הטקסונומיה אלפיים שנים של קיבעון " הול 1965)
15. מהותנות טוענת ששני דברים הם זהב בשל כך שהם חולקים במשותף תכונה פנימית המשמשת כהסבר לשאר תכונותיהם ומגדירה מהו זהב . אפילו אם מהותנות נשמעת כהשקפה הגיונית לגבי יסודות כימיים , לא נובע מכך בהכרח שראוי לאמץ פרשנות מהותנית למינים ביולוגיים . הצעתי כחלופה למהותנות ... ששני בעלי חיים שייכים לאותו מין בשל הקשר ההיסטורי שלהם זה לזה , ולא בשל הדמיון ביניהם " ( סובר 1993)
16.
17. ואמנם אין אנו יכולים לערוך ולמיין את הדברים , ועל כן גם לא לקרוא להם בשמות , על פי מהויותיהם הממשיות , מכיוון שאין אנו יודעים אותן . כישרונותינו אינם מוליכים אותנו , במה שנוגע לידיעת העצמים והבחנתם , מעבר לקבוץ ידוע של מושגים מוחשים שרואים אנו בהם ; ואף על פי שקבוץ זה עשוי בחריצות ובדיוק היותר גדולים שמוכשרים אנו להם , רחוק הוא יותר מן המבנה הפנימי האמיתי שנובעות ממנו האיכויות הללו מכפי שרחוק המושג של השעון המפורסם שבשטרסבורג שיש לאיזה איכר , שאינו רואה אלא את תבניתו ותנועותיו החיצוניות , מן המנגנון הפנימי של שעון זה . ( לוק , מסה על שכל האדם III , 1690)
18. כשמתחילים אנו לבדוק את האבנים דורכים אנו עליהן , או את הברזל שמחזיקים אנו בידינו יום - יום , הרינו מוצאים מיד שאין אנו יודעים את המבנה שלהם , ושאין אנו יכולים לתת שום באור לאיכויות השונות שמוצאים אנו בהם . ברור הוא שהמבנה הפנימי שתכונותיהם תלויות בו בלתי ידוע לנו ... מהי המהות הממשית הגורמת לכך שאת העופרת והפוך אפשר להתיך , ואת העצים והאבנים אי אפשר להתיך ? מהויות המינים הן פרי הרוח ... מכל זה יוצא בבירור שהחלוקה שמחלקים אנו את העצמים למינים על פי השמות , אינה מיוסדת כלל במהויותיהם הממשיות ; ואין אנו יכולים להתיימר שמסדרים אנו אותם באופן מדויק וקובעים בהם מינים על פי ההבדלים הפנימיים והמהותיים . ( לוק , מסה על שכל האדם III , 1690)
19.
20.
21.
22.
23.
24. תפיסת המינים כקבוצה מבודדת מורפולוגית מבוססת על התצפית על חיות בנות זמננו , ומתאימה רק לתקופות קצרות של זמן אשר בקנה המידה האבולוציוני אינם יותר מדוגמאות ( קיין 1954)
25. ויכוח זה הוא חסר טעם ונשאר בגדר פלפול סמאנטי , כל עוד ניתנת רשות למתווכחים " להגדיר את היהדות " מהרהורי לבם ומנטיותיהם והעדפותיהם האינטלקטואליות או הנפשיות ולעשות את " היהדות " מושג סובייקטיבי לגמרי . יש להבחין בין יהדות כנתון אמפירי - היסטורי ובין אידיאולוגיות על אודות היהדות ... לצרכי דיוננו לא ישמש המונח " יהדות " אלא במשמעות אמפירית - היסטורית אובייקטיבית : ההתגלמות - בפועל של המציאות הישראלית במשך הדורות . ( ליבוביץ ' תשי " ח )
ההרצאה מתבססת בחלקה על עבודת המאסטר שכתבתי בהנחייתו של ד"ר אוהד נחתומי.
מהותנות – הפרדה בין תכונות מהותיות למקריות מהותנות בגיאומטריה: משולש – מצולע, בעל שלוש צלעות. אורך הצלעות יכול להשתנות הזויות יכולות להשתנות סיבוב, מילוי. אבל... זה לא משולש בעל ארבע צלעות – אלא מלבן. וזה לא משולש בלי צלעות – אלא עיגול. מה לגבי מדעי הטבע ?
זהו כלב ( canis familiaris ). תכונות מהותיות : בעל חי , ממלכת המיתרניים ( זנב ), יונק , טורף , משפחת הכלביים ( זאב , תן , שועל ), מבוית . זה ממקם אותו באופן מדויק בטקסונומיה של קארולוס פון ליניאוס ( סוף המאה ה -18). שונה מהחתול בעל הניבים , סולד ממים , זריז . שונה מהדוב – גדול , כבד , אוכל גם צמחים . וכו '.
מה לגבי זהות יהודית ?
מהות היהדות, ליאו בק, 1968. אבל העיסוק במהות היהדות מתחיל הרבה לפני כן. רס"ג, אמונות ודיעות. מנדלסון מתייחס ליהדות שהיא חוקי התורה בלבד. ברויאר (ראשית המאה ה-20) מגדיר את ההיהודים כ"עם התורה". בלי התורה היהדות אינה אפילו גוף. לעומת זאת, יוליוס גוטמן, מדגיש את הפן האוניברסאלי והמוסרים של היהדות. ציטוט. הרב קוק, מייצג בדרך כלל את ההמשך לתפיסת התורה כמהות, אך מצרף לה גם מרכיב לאומי – עם ישראל. אחד העם, משמיט את המרכיב הדתי, ורואה ברוח הלאומית לבדה את מהות היהדות.
שגיא: מהותנות מתיימרת להכיר את היהדות האותנטית.
המופעים השונים והמגוונים של היהדות אינם מאפשרים למצוא מהות אחת משותפת.
ציטוט. אפשר להבין מתוך דבריו שמהותנות מתאימה רק ליסודות אובייקטיביים הנתונים בטבע. האם במדעי הטבע המהותנות אכן מקובלת ?
השינוי לאורך ציר הזמן, וההדרגתיות סותרות מהותנות.
אפשר לקצר. אולי רק את שם המאמר. כמו בביקורת על זהות יהודית, גם כאן השונות והגיוון, סותרים מהות קבועה אחת.
מהותנות אינה מתאימה לביולוגיה. (היכחדות והיווצרות מחדש, ישויות היסטוריות, הטיגריס המאדימי) היא מתאימה לכימיה. האם בכימיה מהותנות מקובלת ?
שטרסבורג במלעיל.
גם ה"יש הנתון בטבע" (של שגיא) הוא "פרי הרוח" על פי לוק.
גוש זהב . יש לו הרבה תכונות : טמפרטורה , מצב צבירה , משקל . אבל יש לו גם תכונות מהותיות : משקל אטומי – 79. * מנדאלאייאב . הראה שמחזוריות במשקל האטומי מסבירה תכונות של החומר . משקל אטומי הוא עדיין חיצוני ולא מבנה פנימי אבל .. ( קליק )
נילס בוהר – חתן פרס נובל ב-1922. מודל האטום שהחליף את המודלים הקודמים. המודל הפלנטרי. שהחליף את מודל עוגת השזיפים. קליק הוא כבר מסביר את המבנה הפנימי של החומר. האם הוא סותר את לוק ? לא. הוא עדיין עושה זאת על סמך מדידת קרינה של פליטת חלקיקי אלפא, אבל בפרקטיקה המודל נחשב "אמיתי". הבדיחה על הפילוסופית הפיסיקאית והדוגמן. בטווח הדיון של הפיסיקאים זה אמנם לא המבנה האמיתי של החומר, אבל זה מספיק קרוב. הפתרון לאנטי מהותנות – הגבלת טווח הדיון.
הכללה של ה"פתרון" הכימי למהותנות – לא אכפת לי שזה לא החומר באמת. לטווח הדיון שלי זה מספק. ההכללה מאפשרת להרחיב את הפתרון גם לענפים אחרים.
ציטוט אם נגביל את טווח הדיון בביולוגיה לחיות בנות זמננו – אפשר לדבר על תכונות מורפולוגיות כמהות. גם בזהות יהודית – אם נדבר על העבר, ההיסטוריה, אפשר לגשת אליה כנתון אובייקטיבי למחקר, ולאפיין את מהותה כמו במחקרים אמפיריים אחרים. כך לדוגמה מתייחס לנושא ליבוביץ' (קליק)
הוא לא מקבל את האמירה של שגיא שהיהדות אינה "יסוד הנתון בטבע". [ודוק: "המציאות הישראלית" במלואה ו"במשך הדורות", ולא במשך דור - להוציא גילויים חלקיים, אפיזודיים, מקריים, אישיים, חד-פעמיים וחולפים.]
פילוסופים משתמשים במהותנות גם בתחומים אחרים. קריפקי מדגים את המהותנות על ידי תכונת הלימוניות של הלימון. פאטנם משתמש דווקא בנמר או "במבנה הפנימי של הנמר" כדי להדגים מהותנות. דיאנה פוס כותבת ב 1990 את "בדיבור מהותני" על מהותנות במגדר. מרתה נוסבאום טוענת שבסוגיות של צדק חברתי חייבים להגדיר מהות של בן אנוש כדי לבסס תיאוריות. אפרים שמואלי מנתח בספרו "שבע תרבויות ישראל" את ההיסטוריה של התרבויות הללו, ומראה שבכולם ישנם מרכיבים של שלושה מאפיינים מהותיים.
![מהלך המצגת ,[object Object],[object Object],[object Object],[object Object],[object Object],[object Object]]()