1. הרצליה, כה' אדר א'
62 בפברואר 3002
הנדון: כנס הרצליה השנתי תשס"ג/"נאום הרצליה" של ראש הממשלה
כזכור, נשא ראש הממשלה, מר אריאל שרון, את דבריו בנעילת כנס הרצליה
השלישי ב – 4 בדצמבר 2002. נאומו זה, המקפל בתוכו את משנתו הסדורה
ביחס להסדר המדיני, זכה לכינוי "נאום הרצליה".
לאור ההתייחסות הרבה לאמור בנאום זה ולמשקלו הפוליטי הנוכחי, אנו
מוצאים לנכון להביאו לעיונך.
בברכה,
3. סדרת כנסי הרצליה השנתיים
ע"ש אדמונד בנימין דה רוטשילד
על
מאזן החוסן והביטחון הלאומי
"הנוף האסטרטגי החדש: מגמות, אתגרים ומענים"
הרצאת ראש הממשלה אריאל שרון
4 בדצמבר 2002
5. הרצאת ראש הממשלה אריאל שרון
לפני כעשרים ושבעה חודשים פתחה הרשות הפלסטינית במתקפת טרור על מדינת
ישראל. מאז, אנחנו מצויים במערכה קשה כנגד תרבות דמים ורצח, ששמה לה למטרה
לפגוע ביהודים וישראלים באשר הם. מתקפת הטרור הזו לא הייתה מקרית; היא תוכננה
והוכנה בקפידה על ידי יושב ראש הרשות הפלסטינית, אשר פרש – בטעות- את רגישותה
של החברה הישראלית לחיי אדם כדרך לאלץ אותנו, בסופו של יום, להיכנע לטרור
ולהסכים בכפייה לויתורים מדיניים נוספים. ויתורים ללא תמורה.
השנתיים האחרונות היוו מבחן קשה וכואב לחוסנה הלאומי של ישראל. שפלותם של
הטרוריסטים ואכזריותם נועדו לפגוע, בראש ובראשונה, בתחושת צדקת הדרך של העם
אין זה המקום לבחון מה הוביל את יושב ראש הרשות להטיל ספק היושב בציון.
בעוצמות הנפש ובנחישות המלוות את אזרחי ישראל, אולם ברור כי הטרור לא ניצח ולא
ינצח את ישראל. הם ניסו לשבור את רוחנו וכשלו. הכישלון הזה מוליד ביקורת חריפה
בקרב הפלסטינים על עאראפת ועל דרך הטרור והמאבק האלים נגד ישראל בה הוא נקט
ועדיין נוקט.
בעולם של היום נמצא רב כובד משקלה של המנהיגות העולמית בארצות הברית. מאז
ימיה הראשונים של המדינה, היווה הקשר עם ארצות הברית נכס אסטרטגי רם מעלה.
הממשלה בראשותי חיזקה את הקשר עם ארצות הברית ויצרה מערכת יחסים מיוחדת,
אינטימית וקרובה, עם הממשל ועם הקונגרס האמריקאי; עומק היחסים, ההבנות לצרכיה
של ישראל ושיתוף הפעולה עם הנשיא ג'ורג' בוש וממשלו הם חסרי תקדים. לישראל יש
כיום בארצות הברית ידידי אמת הדואגים באופן אמיתי וכן לביטחונה.
6. ההבנות המדיניות אליהן הגענו עם ארצות הברית וההבנה של הממשל האמריקני את
צרכי הביטחון של ישראל מאפשרות לנו את חופש הפעולה הנדרש במלחמה הבלתי
פוסקת בטרור.
אני מקווה ומאמין למלחמה בטרור עלויות גדולות ונזקיה הכספיים קשים ביותר.
שבחודשים הקרובים נקבל סיוע כלכלי מיוחד, שיתמוך במערכה הכלכלית אותה אנו
מנהלים.
בעשרים וארבעה ביוני השנה, הציג הנשיא בוש את תוכניתו לפתרון אמיתי, בננו לבין
תכנית השלום שהוצגה בנאומו של הנשיא בוש היא תוכנית הגיונית, הפלסטינים.
מפוכחת ובת ביצוע, היוצרת הזדמנות אמיתית להגיע להסדר. אנחנו קיבלנו עקרונית את
תוכנית הנשיא בוש ואת המתווה שהוצג בה; ההסכמות שאליהן הגענו עם האמריקאים
מבוססות על לקחיהם של האמריקאים מתוכנית קלינטון-ברק ועל ניסיוני שלי, כמי
שהשתתף שנים ארוכות במערכה הביטחונית והמדינית בזירה הפלסטינית.
לאחר עבודה מאומצת, הבין הממשל האמריקאי והסכים כי הדרך היחידה להגיע להסדר
שלום אמיתי עם הפלסטינים היא התקדמות בשלבים, כאשר השלב הראשון חייב להיות
הפסקה מוחלטת של הטרור. נאום הנשיא בוש היווה מכה למדיניות הטרור של עאראפת,
והוא משמש הוכחה לכישלון ניסיונו להשגת הישגים מדיניים באמצעות טרור ואלימות.
רק לאחר הפסקת הטרור, ועל כך מסכימים כיום רוב מנהיגי העולם, ניתן יהיה להתחיל
לדון בהסדר שלום בין הצדדים.
7. התכנית האמריקאית מגדירה את עניינים של הצדדים על פי שלבים. המעבר בין שלב
לשלב לא התבצע על פי לוח זמנים שנקבע מראש- דבר שעלול היה לגרום ללחץ כבד על
ישראל בכל פעם, כשקרב מועד סיומו של שלב כזה או אחר. ההתקדמות נקבעת על פי
מבחני הביצוע – ברגע שמומש שלב מסוים – רק אז ניתן יהיה להתקדם לשלב הבא.
על יסוד הלקחים והסכמי העבר, ברור לכל כי אין עוד מקום לצפות מישראל לויתור מדיני
עד שישרור מצב יחסי מוכח של שקט ושינוי סדרי ממשל פלסטיני.
בהקשר הזה חשוב לזכור כי ויתורים מדיניים שיעשו בעתיד, כמו הויתורים שנעשו בעבר
גם המציאות הנוכחית, כשצה"ל פועל בחופשיות בתוך הערים – אינם בני חזור.
הפלסטיניות, נובעת מהמצב הביטחוני ואיננה שינוי של המצב המדיני כפי שהיה לפני
שנתיים – ישראל לא תחזור לשלוט בשטחים מהם נסוגו מתוקף הסכמים מדיניים. לכן,
יצירתם של יחסי דו קיום אמיתיים וכנים צריכה שתהיה תנאי מוקדם לשלב בו ידונו
הסדרים מדיניים. העם היהודי הוא עם שוחר שלום. שאיפתה של ישראל היא לחיות
בביטחון, בדו קיום כן ואמיתי המבוסס, בראש ובראשונה, על הכרה בזכותנו הטבעית
וההיסטורית להתקיים כמדינה יהודית בארץ ישראל, תוך קיום יחסי שלום של ממש.
בניית דו קיום אמיתי וכן צריכה להיעשות בראש ובראשונה על יד החלפת המנהיגות
הפלסטינית שכיזבה והכזיבה, במנהיגות שיכולה וחשוב מכך, רוצה, בכינון יחסי שלום
אמת עם מדינת ישראל. לצערי, בישראל יש עדיין מעטים הסוברים כי עאראפת הוא
רלוואנטי, אולם הממשל האמריקאי, והעולם בעקבותיו, כבר קיבלו את עמדתנו הנחרצת
כי לא ניתן יהיה להגיע להתקדמות לקראת הסדר, כאשר בראש הראשות הפלסטינית
עומד עאראפת. האיש איננו ולא יהיה שותף לשלום. הוא אינו רוצה בשלום.
8. תהליך הבנייה מחדש של הממשלה הפלסטינית צריך להתחיל ברפורמות שלטוניות
שיביאו בסופו של תהליך לממשל חדש, ישר ורוצה בשלום, תוך הרחקתו של עאראפת
ממוקדי הכוח, ממקורות המימון ומתהליך קבלת ההחלטות ודחיקתו לתפקיד סמלי.
על פי המתווה שהוצג על ידי הנשיא בוש, יתמנה לרשות הפלסטינית מעין ראש ממשלה
והוא יהווה את ראש הזרוע המבצעת ומקור הסמכות המנהלית. הממשלה הפלסטינית
הארעית תנהל מערכת שלטונית יעילה יותר, תילחם בשחיתות הרווחת ברשות ותקפיד
על כללי מנהל תקין; הממשלה הזו תוביל תהליך נרחב של רפורמות, תשגיח על קיומו של
דו קיום אמיתי, וכן תכין בחירות כלליות.
הבחירות ברשות הפלסטינית צריכות להיערך רק בסיום תהליך הרפורמות ולאחר
שיוטמעו סדרי השלטון; השאיפה היא שהבחירות שתתקיימנה תהיינה בחירות של אמת
– חופשיות, משוחררות ודמוקרטיות.
במקביל ואולי לפני הרפורמות השלטוניות, תקוים רפורמה ביטחונית שתורכב משלושה
חלקים עיקריים:
1.פירוק כל גופי הביטחון )/טרור( הקיימים, שחלקם הגדול עוסק, הלכה
למעשה, בטרור; ארגונים אלו הכפופים ישירות לעאראפת, מושחתים מן
היסוד ואחראים למותם של מאות ישראלים. במקום גופים אלו יוקמו שניים
– שלושה ארגונים חדשים שיורכבו מכוח משטרתי ושירותי ביטחון; לארגונים
החדשים הללו יהיה פיקוד אחוד, שיהיה אחראי על פירוק המערכת הסבוכה
הנוכחית של מיליציות וכנופיות חמושות.
9. 2.ימונה שר פנים בעל סמכויות שיהיה אחראי על איסוף הנשק הבלתי חוקי
בשטחי הרשות ומסירתו לצד שלישי לשם הוצאתו משטחי הרשות והשמדתו,
ועל הוצאתם של ארגוני הטרור אל מחוץ לחוק.
3.בנוסף, יחודש באופן מיידי שיתוף הפעולה של הרשות עם ישראל בנושאים
הביטחוניים.
הרפורמה הביטחונית חייבת להיות מלווה במאמץ כן ואמיתי להפסקת הטרור, תוך
מעצר, חקירה, שימוש בשרשרת סיכול אותה עיצבו האמריקאים: הפעלת מודיעין,
העמדה לדין וענישה.
עניין חשוב נוסף הוא התביעה הכלל –עולמית מן הרשות הפלסטינית לניהול מערכת
כספית ישרה, יעילה, נקייה משחיתות ושקופה; ישנה חשיבות עליונה כי הרשות
הפלסטינית תנהל את ענייניה הכספיים על פי כללי מנהל תקין המחייבים בין היתר
מערכת הבקרה עריכת תקציב מפורט, שיפוקח על ידי מערכת בקרה תקציבית.
התקציבית תדאג לאיזון בין הכנסות להוצאות, תקפיד כי השימוש בכספים יעשה אך ורק
למטרות כלכליות וראויות אשר יוצאו לטובתו של העם הפלסטיני ולרווחתו; בקרה שכזו
תמנע גם העברת כספים למימון ארגונים או אישים העוסקים בטרור.
הוצאת מערך הכספים מידי עאראפת ומינוי שר אוצר חזק ובעל סמכויות הנם נדבך חשוב
בהפסקת מערכת הטרור אותה מפעילה הרשות. אנו מלאי תקווה כי שר האוצר החדש
שמונה לרשות יפעיל גוף שיפקח ויטפל בכספי סיוע החוץ שמקבלת הרשות וידע לתעל
10. את כספי הרשות לפרויקטים מוגדרים שיתרמו לעם הפלסטיני ושאינם נגועים בטרור
ושחיתות.
שלום ודו קיום לא יוכלו להתקיים ללא רפורמה בתחומי החינוך, התקשורת וההסברה;
מערך ההסתה הנורא שמפעילה הרשות כנגד ישראל חייב לבוא אל קצו באופן מיידי; לא
ייתכן שלום כאשר מערכת החינוך הפלסטינית מחנכת את הדור הצעיר לתרבות של
שנאה, אלימות וטרור. היום יש הבנה הולכת וגוברת בעולם, שבלימת תופעת טרור
המתאבדים מותנית בהפסקתם של ההסתה ומתן ההכשר הדתי לטרוריסטים על ידי
גורמים קיצוניים בעולם המוסלמי, בעידודן של כמה מדינות ערב.
מערכת המשפט ואכיפת החוק הפלסטינית חייבת לעבור רפורמה של ממש; בשום מדינה
מתוקנת לא נשמע כי שעה לאחר מעצר חשוד בגניבה, גזר דינו כבר מבוצע והוא נתלה
למוות, כשמאידך המעורבים בטרור נכנסים אל הכלא בשיטת הדלת המסתובבת ויוצאים
ממנו במהרה. לא ענישה של ממש לאלו המבצעים פשעים כנגד מדינת ישראל, לא תושג
התקדמות במתווה הנשיא בוש.
הצדדים התקדמו לשלב הבא במתווה הנשיא בוש כשתצמח מנהיגות פלסטינית חדשה,
אחראית ונקייה משחיתות, הטרור יופסק, והשלטון הפלסטיני לא יניח לו להתחדש; יבנה
שיתוף פעולה אזרחי-כלכלי; תופסק ההסתה ויטופח החינוך לשלום; בד בבד תפעל
ישראל להקלת הלחץ הצבאי, ליצירת רצף טריטוריאלי בין מרכזי האוכלוסין הפלסטינים
ולהקלת חיי היום-יום.
11. בשלב השני של מתווה הנשיא בוש תאפשר ישראל הקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות
שאינם סופיים, שיחפפו לשטחי Aו - ,Bלמעט אזורי ביטחון חיוניים; אותה מדינה
פלסטינית תהא מפורזת לחלוטין; יותר לה להחזיק משטרה וכוחות בטחון פנים החמושים
בנשק קל; ישראל תוסיף לשלוט בכל הכניסות והיציאות של המדינה הפלסטינית וכן
תחלוש על מרחבה האווירי ולא יותר לה לכרות בריתות או הסכמים עם אויבי ישראל.
כפי שהתחייבתי בעבר, מתווה הנשיא בוש יובא לדיון ואישור של הממשלה שבכוונתי
להקים לאחר הבחירות ואני אפעל בכל כוחי שזאת תהיה ממשלת אחדות רחבה ככל
האפשר.
בשלב האחרון של מתווה הנשיא בוש יפתח משא ומתן לקביעת מעמדה הסופי של
המדינה הפלסטינית בו יקבעו גבולות הקבע. כפי שהדגשתי, לא נתקדם משלב לשלב עד
שישרור מצב יחסים מוכח של שקט, שינוי סדרי ממשל פלסטיני ודו קיום הולך ומתחזק.
כולנו רוצים שלום. אין אצלנו תחרות מי רוצה שלום יותר. אנחנו גם יודעים כי כניסה
למשא ומתן מדיני שיוביל לשלום היא הדרך האמיתי להביא להאצת הצמיחה ולשגשוג
כלכלי. אמרתי בעבר, ואני אומר זאת גם היום: ישראל תהיה מוכנה לויתורים כואבים
אולם הממשלה בראשותי לא תתפתה להאמין למקסמי שווא למען שלום אמיתי.
והבטחות סרק אשר יסכנו את בטחונה של מדינת ישראל.
דרכי הרעיונית והמדינית מוכרת לכם היטב מהתפקידים הרבים אותם זכיתי למלא
הכרעות אלה אינן דבר קל עבורי ולא אכחיש כי בעשרות שנים של שרות ציבורי.
הספקות, הלבטים והפחדים מקננים בו. אולם הגעתי למסקנה כי במציאות העכשווית,
12. האזורית והבינלאומית, חייבת מדינת ישראל לפעול באומץ לקבלת המתווה המדיני אותו
תיארתי. יש כאן סיכונים, אך גם סיכויים אדירים.
אני יודע כי יש רבים שיתקפו את המתווה המדיני שזה עתה פרטתי. בשנים האחרונות
נמשכו רבים מאתנו להאמין כי פתרונות בזק יובילו לביטחון ולשלום המיוחלים וכי
הסכסוך ארוך השנים בננו לבין שכננו יכול להיפתר ב"אבחת חרב". אני מכיר את הקולות
הללו, משני צדי המפה הפוליטית.
לצערי, אין כך הדבר. הדרכים הללו – נכשלו, פתרון הסכסוך חייב לבוא בדרך הדרגתית
ומבוקרת. עלינו להתנהל לאורך כל השלבים בזהירות ובנחישות, לגלות שיקול דעת
ולהקפיד הקפדה יתרה על מילוי כל ההתחייבויות וכל ההסכמים משני הצדדים.
נכון, זו לא דרך נוצצת שתביא לפתרונות קסם מידיים, אבל אני בטוח שרק אם נתקדם
כך, עקב בצד אגודל, נוכל להביא בטחון לעם ישראל ולהגיע לשלום שכולנו כל כך חפצים
בו.
