1. ‫:תוכניות להסדר קבע‬
The Clinton parameters:
Clinton Proposal on Israeli-Palestinian Peace
Meeting with President Clinton
White House, December 23, 2000
Attendance
United States: President Clinton, Secretary Albright, John Podesta, Samuel Berger,
Steve Richetti, Bruce Reidel, Dennis Ross, Aaron Miller, Robert Malley, Gamal Hilal
Palestine: Sa'eb Erakat, Mohammad Dahlan, Samih Abed, Ghaith Al-Omari.
Israel: Shlomo Ben-Ami, Gilead Sher, Penny Medan, Shlomo Yanai, Gidi Grinstein
Minutes
President Clinton:
Territory:
Based on what I heard, I believe that the solution should be in the mid-90%'s,
between 94-96% of the West Bank territory of the Palestinian State.
The land annexed by Israel should be compensated by a land swap of 1-3% in
addition to territorial arrangements such as a permanent safe passage.
The Parties also should consider the swap of leased land to meet their respective
needs. There are creative ways of doing this that should address Palestinian and Israeli
needs and concerns.
The Parties should develop a map consistent with the following criteria:
* 80% of settlers in blocks.
* Contiguity.
* Minimize annexed areas.
* Minimize the number of Palestinian affected.
Security:
The key lies in an international presence that can only be withdrawn by mutual
consent. This presence will also monitor the implementation of the agreement between
both sides.
My best judgment is that the Israeli presence would remain in fixed locations in the
Jordan Valley under the authority of the International force for another 36 months. This
period could be reduced in the event of favorable regional developments that diminish the

2. threats to Israel.
On early warning stations, Israel should maintain three facilities in the West
Bank with a Palestinian liaison presence. The stations will be subject to review every 10
years with any changes in the status to be mutually agreed.
Regarding emergency developments, I understand that you will still have to develop
a map of the relevant areas and routes. But in defining what is an emergency, I propose
the following definition:
Imminent and demonstrable threat to Israel's national security of a military nature
that requires the activation of a national state emergency.
Of course, the international forces will need to be notified of any such
determination.
On airspace, I suggest that the state of Palestine will have sovereignty over its
airspace but that two sides should work out special arrangements for Israeli training and
operational needs.
I understand that the Israeli position is that Palestine should be defined as a
"demilitarized state" while the Palestinian side proposes "a state with limited arms." As a
compromise, I suggest calling it a "non-militarized state."
This will be consistent with the fact that in addition to a strong Palestinian security
forces. Palestine will have an international force for border security and deterrent
purposes.
Jerusalem and Refugees:
I have a sense that the remaining gaps have more to do with formulations than
practical realities.
Jerusalem:
The general principle is that Arab areas are Palestinian and Jewish ones are Israeli.
This would apply to the Old City as well. I urge the two sides to work on maps to create
maximum contiguity for both sides.
Regarding the Haram/Temple Mount, I believe that the gaps are not related to
practical administration but to the symbolic issues of sovereignty and to finding a way to
accord respect to the religious beliefs of both sides.
I know you have been discussing a number of formulations, and you can agree one
of these. I add to these two additional formulations guaranteeing Palestinian effective
control over the Haram while respecting the conviction of the Jewish people.
Regarding either one of these two formulations will be international monitoring to
provide mutual confidence.
1- Palestinian sovereignty over the Haram, and Israeli sovereignty over a) the
Western Wall and the space sacred to Judaism of which it is a part; b)the Western Wall
and the Holy of Holies of which it is a part.
There will be a fine commitment by both not to excavate beneath the Haram or
behind the Wall.
2- Palestinian sovereignty over the Haram and Israeli sovereignty over the Western
Wall and shared functional sovereignty over the issue of excavation under the Haram and
2

3. behind the Wall such that mutual consent would be requested before any excavation can
take place.
Refugees:
I sense that the differences are more relating to formulations and less to what will
happen on a practical level.
I believe that Israel is prepared to acknowledge the moral and material suffering
caused to the Palestinian people as a result of the 1948 war and the need to assist the
international community in addressing the problem.
An international commission should be established to implement all the aspects that
flow from your agreement: compensation, resettlement, rehabilitation, etc.
The US is prepared to lead an international effort to help the refugees.
The fundamental gap is on how to handle the concept of the right of return. I know
the history of the issue and how hard it will be for the Palestinian leadership to appear to
be abandoning this principle.
The Israeli side could not accept any reference to a right of return that would imply a
right to immigrate to Israel in defiance of Israel's sovereign policies and admission or that
would threaten the Jewish character of the state.
Any solution must address both needs.
The solution will have to be consistent with the two-state approach that both sides
have accepted as a way to end the Palestinian-Israeli conflict: the state of Palestine as the
homeland of the Palestinian people and the state of Israel as the homeland of the Jewish
people.
Under the two-state solution, the guiding principle should be that the Palestinian
state would be the focal point for Palestinians who choose to return to the area without
ruling out that Israel will accept some of these refugees.
I believe that we need to adopt a formulation on the right of return that will make
clear that there is no specific right of return to Israel itself but that does not negate the
aspiration of the Palestinian people to return to the area.
In light of the above, I propose two alternatives:
1- Both sides recognize the right of Palestinian refugees to return to historic
Palestine, or,
2- Both sides recognize the right of Palestinian refugees to return to their homeland.
The agreement will define the implementation of this general right in a way that is
consistent with the two-state solution. It would list the five possible homes for the
refugees:
1- The state of Palestine.
2- Areas in Israel being transferred to Palestine in the land swap.
3- Rehabilitation in host country.
4- Resettlement in third country.
5- Admission to Israel.
In listing these options, the agreement will make clear that the return to the West
Bank, Gaza Strip, and areas acquired in the land swap would be the right of all
Palestinian refugees, while rehabilitation in host countries, resettlement in third countries
and absorption into Israel will depend upon the policies of those countries.
Israel could indicate in the agreement that it intends to establish a policy so that
3

4. some of the refugees would be absorbed into Israel consistent with Israel's sovereign
decision.
I believe that priority should be given to the refugee population in Lebanon.
The parties would agree that this implements resolution 194.
The End of Conflict:
I propose that the agreement clearly mark the end of the conflict and its
implementation put an end to all claims. This could be implemented through a UN
Security Counsel Resolution that notes that Resolutions 242 and 338 have been
implemented and through the release of Palestinian prisoners.
Concluding remarks:
I believe that this is the outline of a fair and lasting agreement.
It gives the Palestinian people the ability to determine their future on their own land,
a sovereign and viable state recognized by the international community, Al-Quds as its
capital, sovereignty over the Haram, and new lives for the refugees.
It gives the people of Israel a genuine end to the conflict, real security, the
preservation of sacred religious ties, the incorporation of 80% of the settlers into Israel,
and the largest Jewish Jerusalem in history recognized by all as its capital.
This is the best that I can do. Brief your leaders and tell me if they are prepared to
come for discussions based on these ideas. If so, I would meet them next week separately.
If not, I have taken this as far as I can.
These are my ideas. If they are not accepted, they are not just off the table, they also
go with me when I leave office.
Note: After reading the above text to the Israeli and Palestinian delegates in the
Roosevelt Room of the White House, President Clinton left the room. His aides went
over the text subsequently to ensure that each side had copied the points accurately. No
written text was presented. This version is derived from that published in Haaretz
(English), January 1, 2001, and a slightly more complete version issued by the Jerusalem
Media and Communication Center.
(source: http://www.peacelobby.org/clinton_parameters.htm)
Bush declaration and letter to P.M. Sharon:
President Bush Commends Israeli Prime Minister Sharon's Plan
Remarks by the President and Israeli Prime Minister Ariel Sharon in Press Availability
The Cross Hall
1:05 P.M. EDT
THE PRESIDENT: I'm pleased to welcome Prime Minister Sharon back to the White
House. For more than 50 years, Israel has been a vital ally and a true friend of America.
I've been proud to call the Prime Minister my friend. I really appreciate our discussions
4

5. today. The policy of the United States is to help bring peace to the Middle East and to
hope -- bring hope to the people of that region.
On June 24, 2002, I laid out a vision to make this goal a reality. We then drafted the road
map as the route to get us there. The heart of this vision is the responsibility of all parties
-- of Israel, of the Palestinian people, of the Arab states -- to fight terror, to embrace
democracy and reform, and to take the necessary steps for peace.
Today, the Prime Minister told me of his decision to take such a step. Israel plans to
remove certain military installations and all settlements from Gaza, and certain military
installations and settlements from the West Bank. These are historic and courageous
actions. If all parties choose to embrace this moment they can open the door to progress
and put an end to one of the world's longest running conflicts.
Success will require the active efforts of many nations. Two days ago, I held important
discussions with President Mubarak of Egypt. And I will soon meet with King Abdullah
of Jordan. We're consulting closely with other key leaders in the region, in Europe, and
with our Quartet partners -- the EU, Russia, and the United Nations. These steps can open
the door to progress toward a peaceful, democratic, viable Palestinian state. Working
together, we can help build democratic Palestinian institutions, as well as strong
capabilities dedicated to fighting terror so that the Palestinian people can meet their
obligations under the road map on the path to peace.
This opportunity holds great promise for the Palestinian people to build a modern
economy that will lift millions out of poverty, create the institutions and habits of liberty,
and renounce the terror and violence that impede their aspirations and take a terrible toll
on innocent life.
The Palestinian people must insist on change and on a leadership that is committed to
reform and progress and peace. We will help. But the most difficult work is theirs. The
United States is strongly committed, and I am strongly committed, to the security of
Israel as a vibrant Jewish state. I reiterate our steadfast commitment to Israel's security
and to preserving and strengthening Israel's self-defense capability, including its right to
defend itself against terror.
The barrier being erected by Israel as a part of that security effort should, as your
government has stated, be a security, rather than political, barrier. It should be temporary
rather than permanent, and, therefore, not prejudice any final status issues, including final
borders. And its route should take into account, consistent with security needs, its impact
on Palestinians not engaged in terrorist activities.
In an exchange of letters today and in a statement I will release later today, I'm repeating
to the Prime Minister my commitment to Israel's security. The United States will not
prejudice the outcome of final status negotiations. That matter is for the parties. But the
realities on the ground and in the region have changed greatly over the last several
5

6. decades, and any final settlement must take into account those realities and be agreeable
to the parties.
The goal of two independent states has repeatedly been recognized in international
resolutions and agreements, and it remains the key to resolving this conflict. The United
States is strongly committed to Israel's security and well being as a Jewish state. It seems
clear that an agreed, just, fair and realistic framework for a solution to the Palestinian
refugee issue, as part of any final status agreement, will need to be found through the
establishment of a Palestinian state and the settling of Palestinian refugees there, rather
than Israel.
As part of a final peace settlement, Israel must have secure and recognized borders which
should emerge from negotiations between the parties, in accordance with U.N. Security
Council Resolutions 242 and 338. In light of new realities on the ground, including
already existing major Israeli population centers, it is unrealistic to expect that the
outcome of final status negotiations will be a full and complete return to the armistice
lines of 1949. And all previous efforts to negotiate a two-state solution have reached the
same conclusion. It is realistic to expect that any final status agreement will only be
achieved on the basis of mutually agreed changes that reflect these realities.
I commend Prime Minister Sharon for his bold and courageous decision to withdraw
from Gaza and parts of the West Bank. I call on the Palestinians and their Arab neighbors
to match that boldness and that courage. All of us must show the wisdom and the will to
bring lasting peace to that region.
Source: http://www.whitehouse.gov/news/releases/2004/04/print/20040414-4.html
Letter From President Bush to Prime Minister Sharon
His Excellency
Ariel Sharon
Prime Minister of Israel
Dear Mr. Prime Minister:
Thank you for your letter setting out your disengagement plan.
The United States remains hopeful and determined to find a way forward toward a
resolution of the Israeli-Palestinian dispute. I remain committed to my June 24, 2002
vision of two states living side by side in peace and security as the key to peace, and to
the roadmap as the route to get there.
6

7. We welcome the disengagement plan you have prepared, under which Israel would
withdraw certain military installations and all settlements from Gaza, and withdraw
certain military installations and settlements in the West Bank. These steps described in
the plan will mark real progress toward realizing my June 24, 2002 vision, and make a
real contribution towards peace. We also understand that, in this context, Israel believes it
is important to bring new opportunities to the Negev and the Galilee. We are hopeful that
steps pursuant to this plan, consistent with my vision, will remind all states and parties of
their own obligations under the roadmap.
The United States appreciates the risks such an undertaking represents. I therefore want
to reassure you on several points.
First, the United States remains committed to my vision and to its implementation as
described in the roadmap. The United States will do its utmost to prevent any attempt by
anyone to impose any other plan. Under the roadmap, Palestinians must undertake an
immediate cessation of armed activity and all acts of violence against Israelis anywhere,
and all official Palestinian institutions must end incitement against Israel. The Palestinian
leadership must act decisively against terror, including sustained, targeted, and effective
operations to stop terrorism and dismantle terrorist capabilities and infrastructure.
Palestinians must undertake a comprehensive and fundamental political reform that
includes a strong parliamentary democracy and an empowered prime minister.
Second, there will be no security for Israelis or Palestinians until they and all states, in the
region and beyond, join together to fight terrorism and dismantle terrorist organizations.
The United States reiterates its steadfast commitment to Israel's security, including
secure, defensible borders, and to preserve and strengthen Israel's capability to deter and
defend itself, by itself, against any threat or possible combination of threats.
Third, Israel will retain its right to defend itself against terrorism, including to take
actions against terrorist organizations. The United States will lead efforts, working
together with Jordan, Egypt, and others in the international community, to build the
capacity and will of Palestinian institutions to fight terrorism, dismantle terrorist
organizations, and prevent the areas from which Israel has withdrawn from posing a
threat that would have to be addressed by any other means. The United States
understands that after Israel withdraws from Gaza and/or parts of the West Bank, and
pending agreements on other arrangements, existing arrangements regarding control of
airspace, territorial waters, and land passages of the West Bank and Gaza will continue.
The United States is strongly committed to Israel's security and well-being as a Jewish
state. It seems clear that an agreed, just, fair, and realistic framework for a solution to the
Palestinian refugee issue as part of any final status agreement will need to be found
through the establishment of a Palestinian state, and the settling of Palestinian refugees
there, rather than in Israel.
As part of a final peace settlement, Israel must have secure and recognized borders,
which should emerge from negotiations between the parties in accordance with UNSC
Resolutions 242 and 338. In light of new realities on the ground, including already
7

8. existing major Israeli populations centers, it is unrealistic to expect that the outcome of
final status negotiations will be a full and complete return to the armistice lines of 1949,
and all previous efforts to negotiate a two-state solution have reached the same
conclusion. It is realistic to expect that any final status agreement will only be achieved
on the basis of mutually agreed changes that reflect these realities.
I know that, as you state in your letter, you are aware that certain responsibilities face the
State of Israel. Among these, your government has stated that the barrier being erected by
Israel should be a security rather than political barrier, should be temporary rather than
permanent, and therefore not prejudice any final status issues including final borders, and
its route should take into account, consistent with security needs, its impact on
Palestinians not engaged in terrorist activities.
As you know, the United States supports the establishment of a Palestinian state that is
viable, contiguous, sovereign, and independent, so that the Palestinian people can build
their own future in accordance with my vision set forth in June 2002 and with the path set
forth in the roadmap. The United States will join with others in the international
community to foster the development of democratic political institutions and new
leadership committed to those institutions, the reconstruction of civic institutions, the
growth of a free and prosperous economy, and the building of capable security
institutions dedicated to maintaining law and order and dismantling terrorist
organizations.
A peace settlement negotiated between Israelis and Palestinians would be a great boon
not only to those peoples but to the peoples of the entire region. Accordingly, the United
States believes that all states in the region have special responsibilities: to support the
building of the institutions of a Palestinian state; to fight terrorism, and cut off all forms
of assistance to individuals and groups engaged in terrorism; and to begin now to move
toward more normal relations with the State of Israel. These actions would be true
contributions to building peace in the region.
Mr. Prime Minister, you have described a bold and historic initiative that can make an
important contribution to peace. I commend your efforts and your courageous decision
which I support. As a close friend and ally, the United States intends to work closely with
you to help make it a success.
Sincerely,
George W. Bush
Source: http://www.whitehouse.gov/news/releases/2004/04/print/20040414-3.html
8

9. ‫המפקד הלאומי:‬
‫הצהרת עקרונות - הכרזה על ידי עמי אילון וסרי נוסייבה‬
‫1.שתי מדינות לשני עמים: שני הצדדים יכריזו, כי פלסטין היא מדינתו היחידה של‬
‫העם הפלסטיני, וישראל היא מדינתו היחידה של העם היהודי.‬
‫2.גבולות: גבולות הקבע בין שתי המדינות יקבעו על בסיס קווי 4 ביוני 7691,‬
‫החלטות האו"ם ויוזמת השלום הערבית )המכונה "היוזמה הסעודית"(.‬
‫‪o‬תיקוני גבול יתבססו על חילופי שטחים בהסכמה הדדית וביחס‬
‫שווה )של 1:1( בהתאם לצרכים החיוניים של שני הצדדים, ובכלל‬
‫זה ביטחון, רצף טריטוריאלי ושיקולים דמוגרפיים.‬
‫‪o‬שני חלקיה הגיאוגרפיים של מדינת פלסטין, הגדה המערבית‬
‫ורצועת עזה, יהיו קשורים ביניהם.‬
‫‪o‬לאחר כינון הגבולות המוסכמים, לא יישארו מתנחלים במדינה‬
‫הפלסטינית.‬
‫3.ירושלים: ירושלים תהיה עיר פתוחה, בירת שתי המדינות. חופש דת וגישה מלאה‬
‫למקומות קדושים יובטחו לכל.‬
‫‪o‬שכונות ערביות בירושלים יהיו תחת ריבונות פלסטינית, שכונות‬
‫יהודיות יהיו תחת ריבונות ישראלית.‬
‫‪o‬לשום צד לא תהיה ריבונות על המקומות הקדושים. מדינת‬
‫פלסטין תוגדר כ"שומרת" המקומות הקדושים לאסלאם לטובת‬
‫המוסלמים. ישראל תוגדר כ"שומרת" של הכותל המערבי לטובת‬
‫העם היהודי. יישמר הסטטוס-קוו בנוגע למקומות הקדושים‬
‫לנצרות. לא יתקיימו חפירות כלשהן במקומות הקדושים או‬
‫מתחתיהם ללא הסכמה הדדית בין הצדדים.‬
‫9‬

10. ‫4.זכות השיבה: מתוך הכרה בסבל ובמצוקה של הפליטים הפלסטינים, ייזמו‬
‫הקהילה הבינלאומית, ישראל ומדינת פלסטין הקמת קרן בינלאומית לפיצוי‬
.‫הפליטים ויתרמו לקרן זו‬
‫פליטים פלסטינים יחזרו אך ורק למדינת פלסטין; יהודים יחזרו‬o
.‫אך ורק למדינת ישראל‬
‫הקהילה הבינלאומית תציע פיצויים, כדי להיטיב את מצב‬o
‫הפליטים הפלסטינים המבקשים להישאר במדינות מושבם‬
.‫הנוכחיות או המבקשים להגר למדינות אחרות‬
‫5.פירוז מנשק: המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, והקהילה הבינלאומית תערוב‬
.‫לביטחונה ולעצמאותה‬
‫6.סוף הסכסוך: עם יישומם המלא של העקרונות הללו, יושם קץ לכל התביעות של‬
.‫שני הצדדים והסכסוך הישראלי-פלסטיני יבוא לכלל סיום‬
http://www.mifkad.org.il/principles/principles.asp :‫מקור‬
English:
The People's Voice
Statement of Principles
(Signed by Ami Ayalon & Sari Nusseibeh on July 27, 2002)
1. Two states for two peoples: Both sides will declare that Palestine is the only
state of the Palestinian people and Israel is the only state of the Jewish people.
2. Borders: Permanent borders between the two states will be agreed upon on the
basis of the June 4, 1967 lines, UN resolutions, and the Arab peace initiative
(known as the Saudi initiative).
o Border modifications will be based on an equitable and agreed-upon
territorial exchange (1:1) in accordance with the vital needs of both sides,
including security, territorial contiguity, and demographic considerations.
10

11. o The Palestinian State will have a connection between its two geographic
areas, the West Bank and the Gaza Strip.
o After establishment of the agreed borders, no settlers will remain in the
Palestinian State.
3. Jerusalem: Jerusalem will be an open city, the capital of two states. Freedom of
religion and full access to holy sites will be guaranteed to all.
o Arab neighborhoods in Jerusalem will come under Palestinian sovereignty,
Jewish neighborhoods under Israeli sovereignty.
o Neither side will exercise sovereignty over the holy places. The State of
Palestine will be designated Guardian of al-Haram al-Sharif for the benefit
of Muslims. Israel will be the Guardian of the Western Wall for the benefit
of the Jewish people. The status quo on Christian holy site will be
maintained. No excavation will take place in or underneath the holy sites
without mutual consent.
4. Right of return: Recognizing the suffering and the plight of the Palestinian
refugees, the international community, Israel, and the Palestinian State will
initiate and contribute to an international fund to compensate them.
o Palestinian refugees will return only to the State of Palestine; Jews will
return only to the State of Israel.
o The international community will offer to compensate toward bettering the
lot of those refugees willing to remain in their present country of
residence, or who wish to immigrate to third-party countries.
5. The Palestinian State will be demilitarized and the international community will
guarantee its security and independence.
6. End of conflict: Upon the full implementation of these principles, all claims on
both sides and the Israeli-Palestinian conflict will end
Source: http://www.mifkad.org.il/en/principles.asp
‫:יוזמת השלום הערבית‬
Beirut Declaration on Saudi Peace Initiative, March 28, 2002
Following is an official translation of the full text of a Saudi-inspired peace plan adopted
by an Arab summit in Beirut on Thursday:
The Arab Peace Initiative
The Council of Arab States at the Summit Level at its 14th Ordinary Session, reaffirming
the resolution taken in June 1996 at the Cairo Extra-Ordinary Arab Summit that a just and
11

12. comprehensive peace in the Middle East is the strategic option of the Arab countries, to
be achieved in accordance with international legality, and which would require a
comparable commitment on the part of the Israeli government.
Having listened to the statement made by his royal highness Prince Abdullah bin Abdul
Aziz, crown prince of the Kingdom of Saudi Arabia, in which his highness presented his
initiative calling for full Israeli withdrawal from all the Arab territories occupied since
June 1967, in implementation of Security Council Resolutions 242 and 338, reaffirmed
by the Madrid Conference of 1991 and the land-for-peace principle, and Israel's
acceptance of an independent Palestinian state with East Jerusalem as its capital, in return
for the establishment of normal relations in the context of a comprehensive peace with
Israel.
Emanating from the conviction of the Arab countries that a military solution to the
conflict will not achieve peace or provide security for the parties, the council:
1. Requests Israel to reconsider its policies and declare that a just peace is its strategic
option as well.
2. Further calls upon Israel to affirm:
I- Full Israeli withdrawal from all the territories occupied since 1967,
including the Syrian Golan Heights, to the June 4, 1967 lines as well as the
remaining occupied Lebanese territories in the south of Lebanon.
II- Achievement of a just solution to the Palestinian refugee problem to be
agreed upon in accordance with UN General Assembly Resolution 194.
III- The acceptance of the establishment of a sovereign independent
Palestinian state on the Palestinian territories occupied since June 4, 1967
in the West Bank and Gaza Strip, with East Jerusalem as its capital.
3. Consequently, the Arab countries affirm the following:
I- Consider the Arab-Israeli conflict ended, and enter into a peace
agreement with Israel, and provide security for all the states of the region.
II- Establish normal relations with Israel in the context of this
comprehensive peace.
4. Assures the rejection of all forms of Palestinian patriation which conflict with the
special circumstances of the Arab host countries.
5. Calls upon the government of Israel and all Israelis to accept this initiative in order to
safeguard the prospects for peace and stop the further shedding of blood, enabling the
12

13. Arab countries and Israel to live in peace and good neighbourliness and provide future
generations with security, stability and prosperity .
6. Invites the international community and all countries and organisations to support this
initiative.
7. Requests the chairman of the summit to form a special committee composed of some
of its concerned member states and the secretary general of the League of Arab States to
pursue the necessary contacts to gain support for this initiative at all levels, particularly
from the United Nations, the Security Council, the United States of America, the Russian
Federation, the Muslim states and the European Union.
‫המתווה האזורי לשלום‬
:‫בעקבות המלחמה בעיראק‬
‫הזדמנות היסטורית לפתרון אזורי‬
‫של הסכסוך הישראלי-פלשתיני‬
‫מוצע ע"י השר בני אֵלון‬
2003 ‫אייר תשס"ג - יוני‬
13

14. ‫מבוא‬
‫הקמתה של מדינה פלשתינית בשטחי יהודה, שומרון ועזה, כפי שמציעה כיום "מפת‬
‫הדרכים" - רק תרחיק עוד יותר את סיום הסכסוך, ותתבע מחיר כבד בחיי אדם.‬
‫כמו בהסכמים שכשלו עד היום, גם כאן נדחה פתרון הבעיות האמיתיות, המזינות את הסכסוך: זכות‬
‫השיבה , שיקום הפליטים , מעמד ירושלים ומהותה של המדינה הפלשתינית. בעיות אלה עתידות‬
‫לשוב ולעלות על פני השטח, תוך זמן קצר, ולגרור את האזור למלחמה נוספת.‬
‫התהליך המדיני הנוכחי בנוי על עקרון "שתי מדינות לשני עמים" - אך אינו מממש אותו‬
‫באמת.‬
‫לא מדובר באמת ב"שתי מדינות" - שכן כל שניתן להציע לפלשתינים, בלי להחריב את‬
‫ישראל, הוא ישות מפוזרת בעלת מעמד בינלאומי מוגבל, המורכבת מכמה פיסות שטח‬
‫קטנות וצפופות. גבולותיה יהיו ארוכים, מפותלים ובלתי טבעיים; גבולות שנמצאים במרחק‬
‫נגיעה ממרכזי האוכלוסיה, ושיבטיחו את המשך החיכוך בין ישראלים לפלשתינים.‬
‫מלבד כל אלה, אותה ישות פלשתינית תהיה לעד בעלת תלות כלכלית מוחלטת בישראל.‬
‫זו אינה מדינה, אלא מדינת-חסות, שרק תעצים את תחושת ההשפלה הפלשתינאית. מסיבה‬
‫זו, ובשל אופייה של הלאומיות הפלשתינית, תחתור מדינה שתוקם בשטחי יש"ע להתפשט‬
‫לשטחי מדינת ישראל, תמשיך להוות חממה לטרור ותהווה גורם שיבטיח דווקא את המשך אי‬
‫היציבות באזור.‬
‫בעיית הפליטים לא תיפתר; זכות השיבה תמשיך לאיים על קיומה של ישראל; הטרור יוזן‬
‫בחומר בעירה חדש.‬
‫מדוע, אחרי כשלון אוסלו, שבים למודל הפתרון הזה, שהוכח כאסון?‬
‫כי המדינאים מתבקשים, פעם אחר פעם, לעשות את הבלתי אפשרי.‬
‫כל בחינה גיאוגרפית, כלכלית ודמוגרפית מלמדת, שלא ניתן לפתור את הבעיה במסגרת המוצעת -‬
‫כלומר: חלקה המערבי, הקטן והצפוף, של ארץ ישראל המנדטורית – השטח שבין הירדן לים.‬
‫רק הרחבת מסגרת הפתרון לעבר פתרון אזורי, ולכל הפחות למלוא תחומיה של ארץ ישראל המנדטורית‬
‫)משני עברי הירדן(, יכולה לחלץ את התהליך המדיני מהמבוי הסתום שבו הוא מצוי, ולהעניק תקווה‬
‫לישראלים ולפלשתינים כאחד לעתיד של שלום וצמיחה.‬
‫רק לפתרון אזורי יש הגיון גיאופוליטי וכלכלי, ורק הוא מסוגל להעניק למזרח התיכון יציבות לאורך שנים.‬
‫41‬

15. ‫לאחר הטלטלה שחולל הנצחון האמריקני בעיראק, נוצרה מחויבות אמריקנית להטמעת ערכי הדמוקרטיה‬
‫במזרח התיכון ולכונן מפה פוליטית חדשה. זוהי הזדמנות היסטורית לשתף את מדינות ערב בפתרון הבעיה‬
‫הפלשתינית ולגייס תמיכה ומימון בינלאומיים לכך.‬
‫המתווה האזורי לשלום מציע מפה חדשה ופשוטה, בה הירדן מפריד בין מדינת הלאום היהודית )ממערב( ובין‬
‫מדינת הלאום הפלשתינית )ממזרח לו(. התושבים הערבים של יהודה, שומרון וחבל עזה יהיו אזרחי המדינה‬
‫הפלשתינית שבירתה עמאן.‬
‫מרכיבים אלה מאפשרים ליצור מציאות חדשה, שבה:‬
‫•באזור מתקיימות מדינות בלבד, יהודית וערבית, בעלות משטר מתקדם, המעוניינות בשלום‬
‫וביציבות‬
‫•לשתי המדינות ריבונות מלאה בשטחן, וביניהן גבול קבוע ומוכר‬
‫•קו הגבול טבעי וקצר, ומצוי הרחק מריכוזי האוכלוסיה ומותיר לשתי המדינות עומק אסטרטגי‬
‫ועתודות קרקע.‬
‫המתווה מתמודד ישירות עם כל גורמי הסכסוך, ומציע פתרון הכולל:‬
‫•הסרת האיום על קיומה של ישראל כמדינה יהודית‬
‫•הענקת ביטוי לאומי וזכויות מלאות לכל הפלשתינים‬
‫•שיקום מלא וכולל של הפליטים‬
‫•הסדר קבע מיידי לסיום הסכסוך.‬
‫בעמודים הבאים יוצגו ששת השלבים של המתווה האזורי לשלום, ואחר כך – פירוט והסבר.‬
‫המתווה האזורי לשלום‬
‫השלבים‬
‫1. הרשות הפלשתינית, שהנה ישות ללא עתיד שקיומה מונע את סיום הסכסוך,‬ ‫פירוק הרשות‬
‫תפורק לאלתר.‬ ‫הפלשתינית‬
‫2. ישראל תפעל בכלים צבאיים ומדיניים להשמדת כל תשתית הטרור הפלשתינית.‬
‫חיסול הטרור‬
‫כל כלי הנשק ייאספו, תופסק ההסתה, וכל מחנות הפליטים, המהווים חממה לטרור,‬
‫יפורקו. טרוריסטים ומסייעיהם הישירים יגורשו.‬
‫3. ישראל, ארה"ב והקהילייה הבינלאומית יכירו בממלכה ההאשמית כנציגה‬
‫פיתוח ירדן‬
‫הלגיטימית היחידה של הפלשתינים. הממלכה תכיר מחדש בהיותה מדינת הלאום‬
‫הפלשתינית. במסגרת תוכנית לפיתוח כלכלי אזורי, ירכזו ישראל, ארה"ב והקהילייה‬ ‫כמדינת הלאום‬
‫הבינלאומית מאמץ בפיתוח ארוך טווח של ירדן-פלשתין, שישקם את כלכלתה‬
‫הפלשתינית‬
‫ויאפשר קליטת מספר מוגבל של פליטים בתחומה.‬
‫51‬

16. ‫4. ישראל תחיל את ריבונותה על שטחי יהודה, שומרון ועזה.‬ ‫יהודה, שומרון ועזה‬
‫התושבים הערבים בשטחים אלו יהיו אזרחי המדינה הפלשתינית בירדן.‬
‫מעמדם של אזרחים אלה, זיקתם לשתי המדינות ואופי המנהל באזורים‬
‫המאוכלסים יגובשו ויפורטו בהסכם בין ממשלות ישראל וירדן )פלשתין(.‬
‫5. ישראל, ארה"ב והקהילייה הבינלאומית יקצו משאבים להשלמת תהליך‬ ‫שיקום הפליטים וחילופי‬
‫חילופי האוכלוסין שהחל ב-8491 ולשיקום מלא של הפליטים תוך קליטתם‬ ‫אוכלוסין‬
‫והתאזרחותם בארצות שונות.‬
‫6. לאחר פירוק הרשות, מיגור הטרור, הענקת האזרחות הירדנית-פלשתינית,‬ ‫שלום ונורמליזציה‬
‫החלת הריבונות הישראלית בין הירדן לים ופירוק מחנות הפליטים ושיקום‬
‫תושביהם - יכריזו ישראל וירדן-פלשתין על סיום הסכסוך ויכוננו יחסי שכנות‬
‫ושיתוף פעולה, ויפעלו יחדיו לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב.‬
‫61‬

17. ‫פירוק הרשות והמלחמה בטרור‬
‫1. הרשות הפלשתינית, שהנה ישות ללא עתיד שקיומה מונע את סיום הסכסוך, תפורק לאלתר.‬
‫2. ישראל תפעל בכלים צבאיים ומדיניים להשמדת כל תשתית הטרור הפלשתינית. כל כלי הנשק ייאספו,‬
‫תופסק ההסתה, וכל מחנות הפליטים, המהווים חממה לטרור, יפורקו. טרוריסטים ומסייעיהם הישירים‬
‫יגורשו.כמדינת הלאום הפלשתינית‬
‫הרשות הפלשתינית - ישות רֶשע המהווה מכשול לשלום‬
‫לאחר ביעור משטר הטאליבן ומשטרו של סדאם חוסיין, חובה לפרק לאלתר את אחד המשטרים המסוכנים‬
‫ביותר – הרשות הפלשתינית.‬
‫הרשות הפלשתינית:‬
‫•מימנה ושלחה מחבלים מתאבדים לפיגועי זוועה אכזריים בישראל‬
‫•נטלה לקופת בכיריה סכומי עתק מכספי המדינות התורמות‬
‫•מחנכת דור צעיר לשנאה תהומית, אלימות והנצחת המלחמה‬
‫•מהווה חולייה מרכזית ברשתות הטרור העולמיות.‬
‫הרשות היא משטר רֶשע שחייבים למגר אותו בהקדם האפשרי.‬
‫הרִיק השלטוני שנוצר ביהודה שומרון ועזה מעודד עבירות פליליות, הקצנה איסלאמית ופגיעה ארוכת-טווח‬
‫בתשתית ובאיכות הסביבה, וככל שתקדם ותשוב השליטה הישראלית המלאה על שטחי יהודה שומרון ועזה כן‬
‫ייטב.‬
‫מדינה פלשתינית ביש"ע - מבוי סתום ומלחמה לנצח‬
‫אין כל צורך בקיומה של הרשות הפלשתינית, כיוון שמדינה פלשתינית ביש"ע לא תביא עמה כל פתרון‬
‫לסכסוך ארוך השנים.‬
‫הקמתה של מדינה כזו:‬
‫•תזין את המשך הטרור ואת התעצמותו‬
‫•תנציח את החיכוך היומיומי בין יהודים לערבים‬
‫•תהווה איום דמוגרפי מתמיד על עצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית.‬
‫בהיותה מבותרת, מפורזת ובעלת תלות כלכלית מוחלטת בישראל, היא תהפוך למדינת-חסות המספקת כח‬
‫עבודה זול למדינת ישראל.‬
‫מדינה כזו לא תעניק לאזרחיה גאווה לאומית, חירויות אזרח או תקווה כלכלית, ולא תציע כל פתרון לבעיית‬
‫הפליטים.‬
‫הפסקת הטרור - באמצעים צבאיים‬
‫שיחות קמפ-דייויד בין ברק לערפאת בקיץ 0002 הביאו בעקבותיהם גל טרור שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה.‬
‫בעידודה של הרשות הפלשתינית ובמימונה, נהרגו מאות ישראלים במאות פיגועי טרור רצחניים - מספר‬
‫קרבנות השווה )ביחסו לגודל האוכלוסיה( לזה של עשרה ארועי 11 בספטמבר.‬

18. ‫הצעותיה הנדיבות של ישראל ותרומתה להקמת הרשות הפלשתינית ולציודה בנשק - לא רק שלא צמצמו את‬
‫הטרור, אלא הביאו אותו לממדים מפלצתיים.‬
‫מאז שישראל החלה בפעילות צבאית אינטנסיבית ועקבית בקיני הטרור ומעוזיהם, חלה ירידה דרמטית‬
‫בכמות הפיגועים שיצאו לפועל ובכמות האנשים החפים מפשע הנפגעים מן הטרור.‬
‫כיום יותר מאי פעם העולם מבין שהדרך להילחם בטרור היא רק על ידי פעולה תקיפה וחד משמעית נגדו.‬
‫האמצעים לפירוק הרשות הפלשתינית, מנגנוני הביטחון שלה ולאיסוף הנשק מצויים בידי ישראל, והיא יכולה‬
‫לבצע את הדבר במהירות רבה וכמעט ללא אבדות.‬
‫מחנות הפליטים - חממות לטרור‬
‫מחנות הפליטים השוכנים לצד הערים הערביות ביהודה, שומרון ועזה, אינם יכולים להמשיך להתקיים.‬
‫מחנות אלה - ששולט בהם עוני, יאוש ושנאה נוראה - מהווים את בית הגידול של הטרור. משם צומחת‬
‫המוטיבציה לטרור, שם מתגבשות חוליות הטרור ושם הן מוצאות מסתור. אוכלוסיית המחנות נתונה לחסדי‬
‫הטרוריסטים ומעניקה להם סביבת פעולה אידיאלית.‬
‫קיומם של מחנות אלה, יותר מחמישים שנה לאחר שנוסדו, הוא חרפה מבחינה אנושית, ואיום חמור לביטחון‬
‫ולשלום במזרח התיכון. פירוק המחנות - תוך בניית מנגנון לשיקום הפליטים שיפורט להלן - יתן מכה אנושה‬
‫לתשתית הטרור.‬
‫פיתוח ירדן כמדינת הלאום הפלשתינית‬
‫3. ישראל, ארה"ב והקהילייה הבינלאומית יכירו בממלכה ההאשמית )ירדן( כנציגה הלגיטימית היחידה של‬
‫הפלשתינים. ממלכת ירדן תכיר מחדש בהיותה מדינת-הלאום הפלשתינית.‬
‫במסגרת תוכנית לפיתוח כלכלי אזורי, ירכזו ישראל, ארה"ב והקהילייה הבינלאומית מאמץ בפיתוח ארוך‬
‫טווח של ירדן, שישקם את כלכלתה ויאפשר קליטת מספר מוגבל של פליטים פלשתיניים בתחומה.‬
‫ירדן - מדינה פלשתינית‬
‫הממלכה ההאשמית של עבר הירדן הינה, למעשה, מדינה פלשתינית.‬
‫ממלכת ירדן -‬
‫•חולשת על רוב שטחה של ארץ ישראל המנדטורית‬
‫•רוב אוכלוסייתה - פלשתיני‬
‫לאחר פלישת ירדן לשטחי ארץ ישראל המערבית בשנת 8491, איחדה ירדן את שתי גדות הירדן, העניקה‬
‫אזרחות לכל התושבים )מקומיים ופליטים כאחד( וערכה שורה של שינויים חוקתיים שנועדו להבהיר את‬
‫האחדות הירדנית-פלשתינית.‬
‫במשך שנים התחרה אש"ף עם ירדן על ייצוג העם הפלשתיני. חולשת ישראל לנוכח האינתיפאדה הראשונה‬
‫והתחזקות מעמדו של אש"ף - שישראל החלה לראות בו את נציג הפלשתינים – הם שהביאו את ירדן להכריז‬
‫ב–13 ביולי 8891 על הינתקות מן "הגדה המערבית".‬
‫המציאות החדשה במזרח התיכון נותנת בידינו הזדמנות היסטורית לתקן את הטעות, ולשוב ולהעמיד‬
‫את ממלכת ירדן כנציגתם היחידה של הפלשתינים, וכמדינת הלאום הפלשתינית עצמה.‬
‫מפליטים לאזרחים‬
‫81‬

19. ‫במסגרת הינתקות ירדן בשנת 8891, שללה מהם הממלכה את האזרחות, והותירה אותם עם תעודות-מסע‬
‫בעלות תוקף זמני בלבד. כמדינה פלשתינית, תשוב ותעניק ממלכת ירדן - במסגרת חבילת סיוע בינלאומית‬
‫כמבואר בסעיף הבא - אזרחות לכל הערבים המתגוררים ביהודה ושומרון. אזרחים אלה, גם אם יבחרו‬
‫להמשיך ולחיות בישראל, ייהנו מזכויות לאומיות ופוליטיות במדינה הפלשתינית שבירתה עמאן.‬
‫יש לציין, שלאחרונה נודע כי למרות החומרה שבה ראה ערפאת את ההעזרות בירדן,‬
‫פנו בחורף 3002 ארגונים פלשתיניים שונים בחשאי לעבדאללה מלך ירדן, בבקשה‬
‫לחידוש התמיכה הכלכלית באוכלוסייה הפלשתינית. מהלך זה מעיד על בשלות‬
‫השטח לפירוק הרשות ולהחזרת הזיקה לירדן.לא למדינה פלשתינית שנייה‬
‫הקמתה של מדינה פלשתינית בשטחי יהודה, שומרון ועזה, פירושה הוא למעשה הקמת מדינה פלשתינית‬
‫נוספת!‬
‫אין זה פתרון של "שתי מדינות לשני עמים", אלא "שלש מדינות לשני עמים": מדינה אחת ליהודים, ושתיים –‬
‫לפלשתינאים.‬
‫אם תוקם מדינה פלשתינית שנייה, בשטחי יהודה שומרון ועזה, היא תאיים גם על ישראל וגם על ירדן.‬
‫הקמתה אינה אלא נקודת זינוק להפיכתה של ארץ ישראל כולה - ממדבריות עיראק ועד לים התיכון - למדינה‬
‫פלשתינית אחת, נקייה מיהודים.‬
‫מה תרויח ירדן מהשתלבות בהסדר האזורי‬
‫המשטר הנוכחי בירדן הינו משטר ידידותי לישראל ופרו-מערבי ביסודו, אך יציבותו נתונה בסכנה בשל מעמדו‬
‫הגיאופוליטי העדין, אי הבהירות של מעמד הרוב הפלשתיני בו, ובשל האיום בהקמתה של מדינה פלשתינית‬
‫נוספת, שתתסיס את האוכלוסיה הפלשתינית בירדן כנגד המשטר.‬
‫•פירוקה של הרשות הפלשתינית והכנעת הממסד האש"פי יביאו אנחת רווחה בעמאן, ויסללו‬
‫את הדרך להדגשה מחדש של אופיה הפלשתיני של מדינה זו – שרוב מוחלט של אזרחיה‬
‫פלשתינים, כולל אישי ממשל בכירים.‬
‫•תוכנית פיתוח מקיפה של ירדן, שתבוא במקביל לרפורמות מתונות לחיזוק אופיה הפלשתיני,‬
‫עשויות להתקבל בעמאן בברכה ולהצעיד את הממלכה אל עתיד מלא תקווה.‬
‫בעיותיה העיקריות של ירדן הינן כלכליות. ירדן יכולה לקבל חיזוק ניכר מישראל ומארה"ב, במסגרת "תוכנית‬
‫מרשל" אזורית, המשולבת בשיקומה של עיראק. תוכנית פיתוח מקיפה של ירדן, שרוב שטחה בלתי מאוכלס,‬
‫תסלול את הדרך להתאזרחותם של ערביי יהודה שומרון ועזה בירדן, ולקליטתם הממשית של מספר מוגבל‬
‫של פליטים בתחומה.‬
‫לישראל אינטרס מובהק בפיתוחה של ירדן כמדינה פלשתינית. העברת חלקים ניכרים מסיוע החוץ הצבאי‬
‫שארה"ב מעבירה כיום למזרח התיכון, לשם פיתוחה של ירדן, יכולים להביא למפנה בכלכלתה.‬
‫יהודה, שומרון ועזה‬
‫4. ישראל תחיל את ריבונותה על שטחי יהודה, שומרון ועזה.‬
‫התושבים הערבים בשטחים אלו יהיו אזרחי המדינה הפלשתינית בירדן. מעמדם של אזרחים אלה, זיקתם‬
‫לשתי המדינות ואופי המנהל באזורים המאוכלסים יגובשו ויפורטו בהסכם בין ממשלות ישראל וירדן‬
‫)פלשתין(.‬
‫91‬

20. ‫החלת הריבונות - השבת היציבות‬
‫שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, ובכלל זה חלקה המזרחי של ירושלים, נכללו בשטח המנדט הבריטי שיועד‬
‫להקמת בית לאומי לעם היהודי. מאז סיום המנדט, לא קיבלו שטחים אלה מעמד משפטי מוכר. הם נכבשו על‬
‫ידי ירדן ב-8491, אך לא הוכרו במשפט הבינלאומי כחלק מהממלכה. במלחמת ששת הימים )7691( כבשה‬
‫ישראל את השטחים הללו והשיבה אותם לעם היהודי.‬
‫ישראל סיפחה את מזרח ירושלים, אך מעמדם של שאר השטחים נותר מעומעם. הימנעות ישראל מקביעה‬
‫באשר לעתיד שטחים אלה מטפחת את השאיפות להקמת מדינה פלשתינית בשטחים אלה, המאיימים על ריכוזי‬
‫האוכלוסייה היהודית בשל מיקומם בלב הארץ ועליונותם הטופוגרפית.‬
‫כיום מהווים שטחי יש"ע מעין שטח הפקר. זהו אחד המקומות היחידים בעולם המערבי בו יהודים אינם יכולים‬
‫לנוע ללא פחד, בו פעילות פלילית חמורה ועניפה נעשית בגלוי, ובו שוררת הפקרות גמורה בתחום הסביבתי.‬
‫החלת הריבונות של מדינת ישראל וחוקיה תשים קץ למצב חמור זה.‬
‫כחלק מתוכנית לסיום הסכסוך וליצירת מפה חדשה ויציבה של המזרח התיכון, יש לקבוע את קו הגבול‬
‫המזרחי בנהר הירדן, ולספח רשמית את כל השטח שממערב לו למדינת ישראל.‬
‫יהודה ושומרון - ערש האומה היהודית‬
‫יהודה ושומרון מהווים את הלב של ארץ ישראל. ההר המרכזי, שבלבו ירושלים, מזכיר לנו מי אנו. כאן צעד‬
‫אברהם עם יצחק בנו, כאן נטה יעקב את אהליו, כאן הורישו אבותינו את עמי כנען מפניהם בראשותו של‬
‫יהושע בן נון.‬
‫בהרי יהודה ושומרון מצויים עשרות אתרים מקודשים ובעלי משמעות היסטורית, שרבים מהם טרם נחקרו.‬
‫מסירת שילה, בית אל, בית לחם וחברון לידיים זרות, מבטא התנכרות של עם ישראל לשורשיו, ומוליך‬
‫לתהליך של אבדן הכרה בזכותנו על הארץ.‬
‫ירושלים - בירת ישראל, גובלת משלושת צדדיה בשטחי יהודה ושומרון. כל החרד לעתידה של ירושלים‬
‫ומודע למרכזיותה בחזון הדורות של שיבת ציון – אינו יכול להרשות את הפיכתה מחדש ליישוב ספר, בלב‬
‫ארץ ערבית.‬
‫בהרי יהודה ושומרון ובמישור חוף עזה התפתחה התיישבות יהודית שאוצרת בקרבה חוסן לאומי ואיכות‬
‫אנושית וקהילתית מיוחדים במינם. פגיעה ביישובים אלה פירושה מכה מוראלית קשה לחברה הישראלית,‬
‫שעלולה לגרום להרס הרקמה החברתית ולמשבר אזרחי עמוק.‬
‫מעמד הערבים תושבי יש"ע‬
‫‪ Of the‬במסגרת מיגור הטרור, יגורשו משטחי יהודה, שומרון ועזה ראשי המחבלים והמסיתים. פירוק מחנות‬
‫הפליטים, במסגרת תהליך השיקום, יקטין את האוכלוסיה הערבית ביש"ע ויצמצם את העוני והצפיפות בערים‬
‫הפלשתיניות.‬
‫האוכלוסיה הערבית שתמשיך להתגורר בתחומיה החדשים של מדינת ישראל, תהנה מזכויות האדם המלאות‬
‫שמעניקה מדינת ישראל, אך אזרחותה תהיה פלשתינית, וזכויותיה הפוליטיות ימומשו בעמאן.‬
‫המינהל הממשי ביישובים הערביים יינק את סמכותו מהריבון הישראלי, אך יהנה מאוטונומיה מוגבלת‬
‫שצורתה תיקבע במשא ומתן בין ישראל לבין הממלכה ההאשמית של פלשתין.‬
‫דיאלוג בין מדינות - דינמיקה חיובית‬
‫המשא ומתן עם הממלכה ההאשמית על מעמדם המדויק של תושבי יש"ע, יהיה שונה במהותו מן המשא ומתן‬
‫שהתנהל עד היום בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית.‬
‫02‬

21. ‫כאשר שני הצדדים למשא ומתן הם מדינות ריבוניות, המעוניינות ביציבות ובשלום, ניתן להגיע לפתרון‬
‫אמיתי, ואף להניח חלק מן ההכרעות לעתיד, בהסתמך על הדינמיקה החיובית המתפתחת במשך שנים של‬
‫שיתוף פעולה ושיתוף אינטרסים.‬
‫כידוע, הסכמים בין מדינות דמוקרטיות מחזיקים מעמד לשנים רבות. ישראל היא מדינה דמוקרטית מובהקת,‬
‫והממלכה ההאשמית - מלוכה קונסטיטוציונית העוברת תהליכי דמוקרטיזציה, שמשטרה הוא מן המתקדמים‬
‫ביותר בעולם הערבי, והאוריינטציה שלה פרו-מערבית מובהקת.‬
‫שיקום הפליטים וחילופי האוכלוסין‬
‫5. ישראל, ארה"ב והקהילייה הבינלאומית יקצו משאבים להשלמת תהליך חילופי האוכלוסין שהחל ב-8491‬
‫ולשיקום מלא של הפליטים תוך קליטתם והתאזרחותם בארצות שונות.‬
‫6. לאחר פירוק הרשות, מיגור הטרור, הענקת האזרחות הירדנית-פלשתינית, החלת הריבונות הישראלית על‬
‫יהודה, שומרון ועזה, פירוק מחנות הפליטים ושיקום תושביהם - יכריזו ישראל וירדן-פלשתין על סיום‬
‫הסכסוך ויכוננו יחסי שכנות ושיתוף פעולה, ויפעלו יחדיו לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב.‬
‫חשיבות פתרון בעיית הפליטים‬
‫בעיית הפליטים התפתחה במזרח התיכון לממדים מסוכנים, בניגוד לכל בעיות הפליטים הרבות האחרות‬
‫שנוצרו בשנות הארבעים. מכמה מאות אלפים של פליטים ערביים ב-8491, מונה היום קהילת הפליטים‬
‫הפלשתינית מיליונים, בני דור שני ושלישי, שהגדרתם כפליטים אינה רק פרי חינוך ותעמולה אלא גם תולדה‬
‫של הזנחה רבת שנים ואי חתירה לשיקומם.‬
‫סיומה של בעיית הפליטים חייבת להיות מרכיב עיקרי בכל הסדר קבע. העולם הערבי הקפיד שנים רבות‬
‫שלא לשקם את הפליטים על מנת לקעקע את זכות הקיום של ישראל.‬
‫ארה"ב מעניקה מליארדי דולרים מדי שנה לצבאות האזור. צבאות האזור יוכלו להצטמצם, אם יופנה הכסף‬
‫הזה לפתרון יסודי של בעית הפליטים. עמידה ישראלית תקיפה על הצורך בשיקום פליטים, לצד הבטחת‬
‫המימון לכך, עשויים להביא למפנה בעניין זה - לנוכח הנסיבות הבינלאומיות החדשות, שבהן העולם מודע‬
‫לסכנות החמורות של הטרור.‬
‫השלמת חילופי האוכלוסין שהחלו ב-8491‬
‫בהליך שיקום הפליטים בארצות ערב מושלם תהליך חילופי האוכלוסין שהחל בשנות הארבעים:‬
‫•מדינת ישראל קלטה מיליוני פליטים יהודיים מהעולם כולו, ובתוך שנים מעטות הפכו הפליטים‬
‫הללו לאזרחים שווי זכויות ובעלי אמצעים.‬
‫•למעלה מ-000,008 פליטים ברחו ממדינות ערב, בהותירם רכוש גדול שעליו הם לא פוצו‬
‫מעולם.‬
‫במקביל, יצרה מלחמת העצמאות מאות אלפי פליטים ערבים, שברחו למדינות ערב.‬
‫בעוד היהודים שנעקרו מארצות ערב שוקמו בישראל והתאזרחו, נמנעו ארצות ערב מלשקם ולאזרח את‬
‫הערבים שנעקרו מארץ ישראל.‬
‫עם התאזרחותם של פליטים אלה ושיקומם הכלכלי, ייסגר מעגל היסטורי של חילופי אוכלוסין, שיביא‬
‫לגיבושן של מדינות לאום במזרח התיכון - ברוח חזונו של וודרו וילסון -מדינות בהן הרוב המכריע של‬
‫האזרחים הם בני הלאום והתרבות של מדינתם.‬
‫12‬

22. ‫סיום הסכסוך - נקודת התורפה בתהליך המדיני הקיים‬
‫התהליך המדיני שהתקיים עד היום בין ישראל לפלשתינים, לא הצליח להגיע ל"סיום הסכסוך". הסיבה‬
‫העיקרית לכך היא, שאש"ף והרשות הפלשתינית לא היו מעונינים בסיום הסכסוך.‬
‫כפי שהעיד אחד מהתומכים המובהקים של תהליך אוסלו, השר לשעבר שלמה בן עמי:‬
‫"היעד של ערפאת איננו סיום הסכסוך אלא המשך הסכסוך".‬
‫לא בערפאת אישית טמונה הבעיה; זו התוצאה של בחירת ארגון-טרור להוות פרטנר בהסכם מדיני.‬
‫לעומת זאת, במסלול המתווה האזורי ניתן להגיע לסיום הסכסוך, שכן:‬
‫•הצדדים המשתתפים בהסדר הקבע הם מדינות ריבוניות המעונינות בשלום וביציבות.‬
‫•סוגיות היסוד מטופלות בצורה חד משמעית, ואינם מותירים תקווה לחיסול מדינת ישראל.‬
‫•הנשק נלקח מהטרוריסטים ומחנות הפליטים מפורקים.‬
‫•בעיית היסוד - שיקום הפליטים - נפתרת באורח מדורג ולכולם מוענקת אזרחות ואפשרות‬
‫לשיקום כלכלי/‬
‫22‬

23. ‫יתרונות המתווה‬
‫אין פתרון אמיתי אחר לסכסוך. התוכנית המוצעת כאן היא המתכונת היחידה שבה ניתן לתרגם את הישגי‬
‫המלחמה בעיראק למעין 'תוכנית מרשל' למזרח התיכון, תוכנית הנשענת מצד אחד על ישראל, הדמוקרטיה‬
‫היציבה של האזור, ומצד שני על ירדן, שמשטרה קרוב להיות דמוקרטי - ומרחיקה מן התמונה את רשות-הטרור‬
‫הפלשתינית.‬
‫לצד היתרונות המובהקים עליהם כבר עמדנו, חשוב להצביע על יתרונות עקרוניים הגלומים במתווה, בעזרת‬
‫עמידה על מספר מאפיינים:‬
‫פשטות)‪(Simplicity‬‬
‫שתי מדינות לשני עמים משני עברי הירדן. פתרון זה מציע קו גבול טבעי והגיוני, הפרדה בין אוכלוסיות‬
‫עוינות, וסיומה של טרגדיה הנמשכת ממלחמת העצמאות.‬
‫קיימות)‪(Sustainability‬‬
‫מתווה זה מעניק לפלשתינים אזרחות במדינה של ממש, בעלת יכולת קיום כלכלית ומדינית עצמאית,‬
‫שגבולותיה ברורים וסופיים. מדינה זו אינה נמצאת בעימות עם ישראל ועתידה אינו בנוי על חיסולה של‬
‫ישראל.‬
‫מוסריות)‪(Morality‬‬
‫הסדר זה מעניק עדיפות לטיפול בבני אדם על פני טיפול בסמלים ריקים. הסדרי 'שלום' הבנויים על המשך‬
‫המאבק מנציחים עוני, אלימות ובערות. רק הסדר זה מאפשר פתרון המצוקה הפלשתינית בלי כניעה לטרור‬
‫ולאלימות.‬
‫שמירת ההרתעה)‪(Deterrence‬‬
‫כל נסיגה ישראלית פוגעת קשות בחוסנה הלאומי של ישראל ומעצימה את המוטיבציה לטרור. הסדר זה שומר‬
‫על ההרתעה הישראלית, מאפשר לראשונה קביעת גבולות בטוחים ומוכרים ופותח את מדינת ישראל להמשך‬
‫קיבוץ הגלויות.‬
‫צדק)‪(Justice‬‬
‫קיומה הבטוח של ישראל הוא צדק היסטורי: מהות הציונות היא הפיכת ישראל למדינת העם היהודי ולמקלט‬
‫עבור מיליוני פליטים יהודים מרחבי העולם כולו ובכלל זה העולם הערבי. בעיית הפליטים הערביים צריכה‬
‫להיפתר גם על ידי העולם הערבי, בעל המרחב העצום ומשאבי כלכלת הנפט.‬
‫אין מדובר רק ב'צדק' במובן המינימליסטי, של הגינות אנושית, אלא בעמדה היונקת מאמונה עמוקה שיסודה‬
‫בתנ"ך, הרואה בעם ישראל אומה בעלת יעוד ורואה בהיסטוריה מרחב של משמעות.‬
‫ביסוד התוכנית עומדת הנחת היסוד הציונית והיהודית, לפיה ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ומקומו של העם‬
‫הערבי בארצות ערב. התוכנית מממשת רק חלק מעקרון זה, שכן היא משלימה עם קיומה של מדינה‬
‫פלשתינית בחלקה המזרחי של ארץ ישראל ועם קיומו של מיעוט ערבי גדול, שיישאר בתחומי ישראל‬
‫כאזרחים או כתושבים.‬

24. ‫המעשה הציוני - שיבת ישראל לארצו מכל תפוצות תבל - הינו אירוע היסטורי בעל משמעות עולמית, שאכן‬
‫'ערער' את היציבות באזור, אך רק השלמה איתו וראייתו כנתון-יסוד במפה הגיאופוליטית יאפשר התייצבות‬
‫מחודשת של האזור ומעבר לנתיב של צמיחה, קידמה ושגשוג.‬
‫מקור: ‪www.theRightRoadtoPeace.com‬‬
‫42‬

25. English:
THE RIGHT ROAD TO PEACE
IN THE WAKE OF THE WAR IN IRAQ:
AN HISTORIC OPPORTUNITY
FOR A REGIONAL SOLUTION
TO THE ARAB- ISRAELI CONFLICT
A PEACE PLAN
PROPOSED BY
ISRAELI CABINET MINISTER BINYAMIN (BENNY) ELON
June 2003
WHY THE ROAD MAP WON’T WORK
The establishment of a Palestinian state in Judea, Samaria and Gaza (the West Bank),
as proposed in plans such as the “Road Map,” will only prolong the Arab-Israeli
conflict and exact a heavy toll in human life.
As in previous failed agreements, this current one also defers the solution of the real
problems that perpetuate the conflict:
• The Palestinian demand for the right of return of refugees to areas within the
State of Israel.
• The rehabilitation of Palestinian refugees.
• The status of Jerusalem
• The nature of the Palestinian state and its borders.
Within a short time, these unresolved problems will resurface and draw the
region into yet another war.
While based on the principle of “two states for two nations,” the proposed Road
Map does not achieve that goal.
It is not a “two state solution” at all. Without the complete destruction of Israel,
Palestinian Arabs can only be offered a state- like entity, unable to sign international
25

26. agreements, without an army and made up of a number of small and overcrowded
fragments of territory.
This quasi- state would not have natural borders. Rather, population centers on both
sides will straddle the border, perpetuating continued friction between Israelis and
Palestinians.
The Palestinian entity’s economy will be permanently dependent on Israel.
This entity would be an Israeli protectorate, leading to an intensification of the sense
of humiliation felt by Palestinian Arabs who would aspire to encroach further into
Israeli territory.
The refugee problem will not be solved through this entity and Palestinian Arab
demands for the right of return will continue to threaten Israel’s existence. The
motivation for terror will remain high.
From every aspect – geographic, economic and demographic – it is clear that it will be
impossible to resolve the problem within the small, overcrowded area between the
Jordan River and the Mediterranean Sea.
Why – after the failure of the Oslo agreements – are we reverting to a model already
proven catastrophic for both sides?
It is clear that what is needed is a paradigm shift.
INTRODUCTION TO THE ELON PEACE PLAN
Only with application of a regional solution that includes the entire territory of
British Mandatory Palestine (land of Israel) can the peace process be delivered from
its impasse. A regional solution based on geopolitical and economic logic can
provide the Middle East with long- term peace, prosperity and stability.
The American and British victory in Iraq has spurred an American commitment to
instill democratic values in the Middle East and establish a new political map. This is
an historic opportunity to enable the Arab nations to be part of the solution to the
Palestinian problem and garner international support and funding.
The Elon Peace Plan addresses the fundamental issues related to the conflict and
offers a comprehensive solution for Israel, Palestinian Arabs and surrounding
countries.
Expanding the solution to include both sides of the Jordan River creates a new reality
in which:
• Israelis and Palestinian Arabs can exist alongside one another in two genuine,
sovereign states.
• A well- defined natural border would be established, far from population
centers.
• Both states would have strategic depth and ample land reserves.
Dealing directly with final- status issues, the Elon Peace Plan offers:
26

27. • An immediate permanent- status settlement to end the conflict.
• Full and comprehensive rehabilitation of Palestinian refugees.
• The granting of national expression and full rights for all Palestinian Arabs.
• Removal of the threat to Israel’s existence as a Jewish state.
KEY PRINCIPLES OF THE ELON PEACE PLAN
Dissolution of the 1. Immediate dissolution of the Palestinian Authority, a
Palestinian Authority non-viable entity with no future, whose existence precludes
the termination of the conflict.
Eradication of terror 2. Israel will uproot the Palestinian terror infrastructure.
infrastructure All arms will be collected, incitement will be stopped and
all the refugee camps, which serve as incubators for terror,
will be dismantled.
Terrorists and their direct supporters will be deported.
Recognition and 3. Israel, the United States and the international
Development of community will recognize the Kingdom of Jordan as the
Jordan as the only legitimate representative of the Palestinians.
Palestinian State Jordan will once again recognize itself as the Palestinian
nation- state.
In the context of a regional economic development
program, Israel, the United States and the international
community will put forth a concerted effort for the long-
term development of Jordan, to rehabilitate its economy
and enable it to absorb a limited number of refugees within
its borders.
Israeli sovereignty 4. Israeli sovereignty will be asserted over Judea, Samaria
over Judea, Samaria and Gaza (the West Bank).
and Gaza The Arab residents of these areas will become citizens of
the Palestinian state in Jordan.
The status of these citizens, their connection to the two
states and the manner of administration of their communal
lives will be decided in an agreement between the
governments of Israel and Jordan (Palestine).
Rehabilitation 5. Israel, the United States and the international
of refugees and community will allocate resources for the completion of the
completion of exchange of populations that began in 1948, as well as the
population exchange full rehabilitation of the refugees and their absorption and
naturalization in various countries.
Peace and 6. After implementation of the above stages, Israel and
Normalization Jordan- Palestine will declare the conflict terminated. Both
sides will work to normalize peaceful relations between all
parties in the region.
27

28. CLARIFICATION OF KEY PRINCIPLES
THE DISSOLUTION OF THE PALESTINIAN
AUTHORITY AND THE WAR ON TERROR:
1. Immediate dissolution of the Palestinian Authority, a non- viable entity with
no future whose existence precludes the termination of the conflict.
2. Israel will uproot the Palestinian terror infrastructure. All arms will be
collected, incitement will be stopped and all the refugee camps, which serve as
incubators for terror, will be dismantled.
Terrorists and their direct collaborators will be deported.
THE PALESTINIAN AUTHORITY – AN OBSTACLE TO PEACE.
After the eradication of the Taliban and the regime of Saddam Hussein, it follows
logically that another of the world’s most dangerous regimes, the Palestinian
Authority (PA), be immediately dissolved:
• The PA has funded and dispatched homicide terrorists to carry out terror
attacks in Israel.
• Senior PA officials have plundered large sums from funds contributed by
donor nations.
• The PA is indoctrinating its children toward hatred and violence.
• The PA plays a leading role in the international terror network.
• PA strategy is to pay lip service in the western media to “peace,” while
delivering the opposite message for domestic consumption.
The absence of responsible leadership in Judea, Samaria and Gaza encourages
criminal activity, Islamic extremism and long- term damage to the infrastructure and
ecology of the region. Israeli control over Judea, Samaria and Gaza will be a
stabilizing influence.
The establishment of a Palestinian state in Judea, Samaria and Gaza would:
• Foster, continue and intensify terror.
• Perpetuate day- to- day friction between Jews and Arabs.
• Represent a constant demographic danger to the very existence of Israel as a
Jewish state.
Such a state, dissected, demilitarized, its economy totally dependent on Israel, would
evolve into a protectorate whose main function would be to supply cheap labor to the
State of Israel.
It would be unable to provide its citizens with national pride, civic freedoms or
economic hope, and offers no solution to the refugee problem.
28

29. CESSATION OF TERROR - USING MILITARY MEANS:
The Camp David talks between Ehud Barak and Yasser Arafat in the summer of 2000
brought in their wake an unprecedented wave of terror. With the encouragement and
funding of the Palestinian Authority, many hundreds of Israelis have been killed and
thousands injured in terror attacks. Proportionately, Israel has sustained losses
equivalent to ten times the number of Americans killed in the 9/ 11 tragedy.
Israel’s generous territorial offers and support of the Palestinian Authority did not
stop the terror. Furthermore, equipping it with arms caused terror to mushroom to
intolerable proportions.
Israel’s intense and relentless military activity against the terrorist strongholds in the
Palestinian Authority led to a dramatic drop in the number of attacks.
Today more than ever, the world understands that the only way to fight terror is by
firm and unequivocal action. Israel has the means to dismantle the Palestinian
Authority and its security apparatus quickly and efficiently.
REFUGEE CAMPS - HOTBEDS OF TERROR.
The refugee camps lying alongside the Arab cities in Judea, Samaria and Gaza must
be dismantled. Dominated by poverty, despair and virulent hatred, the refugee camps
breed terror. They produce the motivation for terror and enable terror squads to be
formed, providing them with a safe haven. The population of the camps is at the
mercy of terrorists and provides cover for their activities.
The continued existence of these camps more than fifty years after they were
established is a humanitarian disgrace as well as a threat to the security and peace of
the Middle East.
The dismantling of the camps – combined with the establishment of a mechanism to
rehabilitate the refugees – will strike a mortal blow to the terror infrastructure.
RECOGNITION AND DEVELOPMENT OF JORDAN AS THE PALESTINIAN
STATE
3. Israel, the United States and the international community will recognize the
Kingdom of Jordan as the only legitimate representative of the Palestinians.
Jordan will once again recognize itself as the Palestinian nation- state.
In the context of a regional economic development program, Israel, the United
States and the international community will put forth a concerted effort for the
long- term development of Jordan, to rehabilitate its economy and enable it to
absorb a limited number of Palestinian refugees within its borders.
THE HASHEMITE KINGDOM OF JORDAN IS IN FACT A PALESTINIAN
STATE:
After Jordan’s invasion of Israel in 1948, it unilaterally annexed Judea and Samaria
and granted citizenship to all its population, both residents and refugees. It enacted a
number of major constitutional amendments expressing Palestinian- Jordanian unity.
For many years, the PLO competed with Jordan over who represents the Palestinian
Arabs. Only after Israel’s weak response to the first “intifada” in 1987, and the
29

30. subsequent strengthening of the PLO, which resulted in Israel viewing the PLO as the
representative of the Palestinian Arabs, did Jordan withdraw from its connection with
the “West Bank.”
The new reality in the Middle East provides an historic opportunity to rectify
that error and once again establish Jordan as the Palestinian nation- state - the
exclusive representative of the Palestinian Arabs.
FROM REFUGEES TO CITIZENS ONCE AGAIN:
On the 31st July 1988 Jordan revoked the Jordanian citizenship of all the Arabs living
in Judea, Samaria and Gaza. As a Palestinian state, Jordan- Palestine will return this
citizenship.
Even if they choose to continue to live in Israel, these citizens will enjoy national and
political rights in the Palestinian state, whose capital is Amman.
NOTE: In February 2003 twenty two Palestinian unions in Judea, Samaria and Gaza
appealed secretly to King Abdallah for his economic intervention in these areas –
despite their knowledge of Arafat’s strong objection to such machinations. This act
testifies to the fact that the current mood would support the renewed link with Jordan
and the dissolution of the Palestinian Authority.
NO TO A SECOND PALESTINIAN STATE:
A Palestinian state in Judea, Samaria and Gaza would in fact mean the establishment
of a second Palestinian state. This would not be a solution of “two states for two
nations,” but rather “three states for two nations” – one for the Jews and two for the
Palestinians.
A second Palestinian state in Judea, Samaria and Gaza would pose a threat to both
Israel and Jordan. It would serve as a springboard to turn all of the land of Israel –
from the Iraqi desert to the Mediterranean Sea – into a single Palestinian Arab state.
WHAT WOULD JORDAN GAIN FROM BECOMING PART OF THE
REGIONAL SETTLEMENT?
The current Jordanian regime is friendly to Israel and for the most part Its stability,
however, is currently in danger because of its delicate pro-Western geopolitical status.
The lack of clarity concerning the status of its Palestinian majority and the danger
posed to it by the establishment of an additional Palestinian state would foment unrest
among the Palestinian population of Jordan against the government.
The dissolution of the Palestinian Authority and the subjugation of the PLO
establishment would elicit a sigh of relief in Amman and pave the way for the
underscoring of the Palestinian character of Jordan, whose absolute majority -
including the Queen and numerous senior government officials - is Palestinian.
A comprehensive development program for Jordan, accompanied by moderate
reforms to bolster its Palestinian character, is likely to be welcomed in Amman and
would move the kingdom forward to a more hopeful future.
Jordan’s principal problems are economic. It could be significantly strengthened by
Israel and the United States in the context of a regional “Marshall Plan” integrated
with the rebuilding of Iraq.
30

31. A comprehensive, internationally funded development plan for Jordan, most of whose
territory is undeveloped, would facilitate the absorption and naturalization of the
Arabs of Judea, Samaria and Gaza.
Israel has a profound interest in the development of Jordan as a Palestinian state. The
transfer to Jordan of significant portions of American military aid to the Middle East
could significantly transform Jordan’s economy. The normalization of relations and
cessation of hostilities would significantly reduce the need for major U. S. foreign
defense aid, part of which could also be reallocated to boost Jordan’s economy.
ISRAELI SOVEREIGNTY OVER JUDEA, SAMARIA AND GAZA
4. Israeli sovereignty will be asserted over Judea, Samaria and Gaza (the West
Bank). The Arab residents of these areas will become citizens of the Palestinian
state in Jordan.
The status of these citizens, their connection to the two states and the manner of
administration of their communal lives, will be decided in an agreement between
the governments of Israel and Jordan (Palestine).
ASSERTION OF SOVEREIGNTY – RESTORATION OF STABILITY.
The areas of Judea, Samaria and Gaza, including the eastern part of Jerusalem, were
part of the British mandate territory that was intended for the establishment of the
Jewish homeland. Since the end of the British mandate, these areas have not received
any recognized legal status. They were annexed by Jordan after the War of
Independence, but were never recognized as part of Jordan in international law.
During the Six Day War in 1967, Israel liberated these territories and returned them to
the Jewish people. Eastern Jerusalem was officially annexed to the State of Israel in
1981.
The status of the remainder of these areas remained unclear. Israel evaded
determining the future of these areas. This encouraged Palestinian aspirations for
establishing an additional Palestinian state in these areas, which, through their
topographical advantage, directly threaten the densely populated Israeli coastal plain
and Jerusalem basin.
The areas of Judea, Samaria and Gaza are one of the only places in the western world
where Jews cannot move without fear, where extensive Arab criminal activity is
openly carried out and where there is wide- spread abuse of environmental issues.
Assertion of Israeli sovereignty on these areas will end this grave situation.
As part of the plan to end the conflict and create a new and stable map in the Middle
East, the border between Palestine and Israel must be drawn at the Jordan River,
and all the areas west of the Jordan must be formally annexed to the State of Israel.
JUDEA AND SAMARIA – THE CRADLE OF JEWISH CIVILIZATION
Judea and Samaria represent the historical “spinal cord” of the land of Israel. The
central mountain range, whose heart is Jerusalem, reminds us of who we are.
31

32. It was here that Abraham walked with his son, Isaac and here Jacob set up his tents. It
was here that our forefathers, under Joshua, conquered this land by divine decree from
the Canaanite nations.
In the hills of Judea and Samaria we find dozens of holy sites and a myriad of others
with historic importance, many of which have not yet been researched.
The handing over of Beit El, Shiloh, Bethlehem and Hebron to foreign (hostile) hands
would signify the severance of the Jewish people from its roots and lead ultimately to
the loss of recognition of their right to the land.
Jerusalem – the eternal capital of Israel, is surrounded on three sides by Judea and
Samaria. Whoever is concerned for the future of Jerusalem – and is aware of its
centrality in the prophetic vision of the return to Zion – cannot allow it to
become once again a border settlement in the heart of hostile Arab land.
In the hills of Judea and Samaria and the Gazan coastal plain we have witnessed the
development of Jewish villages and towns that manifest national strength and
exceptional individual and communal quality. Unsettling these places would be a
devastating moral blow to Israel that is liable to damage the very fabric of society and
create a severe civil crisis.
THE STATUS OF THE PALESTINIAN ARABS OF JUDEA, SAMARIA AND
GAZA
In the framework of the eradication of terror, the terrorist heads and inciters will be
deported from Judea, Samaria and Gaza. The dismantling of the refugee camps, part
of the rehabilitation process, will reduce the Arab population in these areas and lessen
the poverty and density in the Palestinian Arab towns.
The Arab population that will continue to reside within the new areas of the State of
Israel, will benefit from the civil rights conferred by Israel, but its citizenship will be
Palestinian, and its political rights will be actualized in Amman.
The actual administration governing the Arab sector will derive its authority from the
Israeli sovereign, but will enjoy limited autonomy in a form to be determined in
negotiations between Israel and the Hashemite Kingdom of Palestine.
DIALOGUE BETWEEN STATES: A POSITIVE DYNAMIC
The negotiations with the Hashemite Kingdom regarding the precise status of the
residents of Judea, Samaria and Gaza will differ in its essence from those conducted
until today between Israel and the Palestinian Authority. When the two parties to
discussions are sovereign nations, both of whom are interested in stability and
peace, it is possible to reach a real solution.
It is even possible to postpone some of the harder decisions for the future, with the
confidence that a positive dynamic of cooperation and mutual interests will develop
over the years. As is well known, agreements between democratic nations last for
many years. Israel is a true democracy, while the Hashemite Kingdom is a
constitutional monarchy undergoing a process of democratization. It has one of the
most progressive regimes in the Arab world, with a clearly pro-Western orientation.
32