1. - אליה קפיטולינה – ירושלים הרומית 11 יחידה
ביחידה זו נעסוק בבנייתה של ירושלים על ידי האימפריה הרומית והתפתחותה כעיר
אלילית בין השנים 07 ועד 333 לספירה. בשנים אלו נבנתה העיר על ידי הקיסרים הרומיים
ולראשונה לא היה ליהודים משקל לחשיבות בחיי העיר. נבחן את תכנונה של העיר על
רקע תכנון הערים בתקופה הרומית ונעמוד על הקשר בין ירושלים הרומית למראיה של
העיר העתיקה של ירושלים כיום.
ביחידה זו ארבעה פרקים עיקריים וכמה פרקי משנה :
.Iהעיר ירושלים לאחר החורבן – 07-031 לספירה.
.IIהעיר הרומית.
.IIIבנייתה של ירושלים הרומית.
.IVאליה קפיטולינה – התפתחותה ההיסטורית והשפעתה על ירושלים של היום.
לספירה 07-031 א. העיר לאחר החורבן -
בקיץ של שנת 07 לספירה נכבשה ירושלים על ידי חיילי הצבא הרומי. בית המקדש עלה
באש ביום ט' באב וכחודש מאוחר יותר נכבשה גם העיר העליונה. הרומים הרסו את העיר
בשיטתיות, שלחו אש בבנייניה, ולא השאירו בה דבר, מלבד שלשת המגדלים של המצודה
המערבית. במגדלים אלה שוכנה מפקדתו של הלגיון העשירי, שהשתתף בכיבושה של
העיר ונשאר לחנות בה לאחר הכיבוש. חיילי הלגיון התגוררו במחנה שהוקם מדרום
וממזרח למגדלי המצודה, באתר הרובע הארמני של היום. מחנות רומיים נוספים הוקמו
בקרבת העיר ההרוסה, באזור בניני האומה של היום. תפקידם העיקרי של חיילי הלגיון
היה לשמור על הסדר בחלקה הדרומי של ארץ ישראל ולמנוע התעוררות מחודשת של
2. מרד כלפי הרומאים. עם זאת עסקו גם בפעולות אזרחיות כמו סלילת דרכים, הקמת בתי
מרחץ, הנחת קווים לאספקת מים )איורים של ממצאים ארכיאולוגיים מתקופה זו – בהט עמ'
55( ועוד.
זמן קצר לאחר החורבן החלה אוכלוסייה אזרחית לחזור לעיר. חיילי הלגיון הרומי
שנשתחררו מהצבא התיישבו במקום ואליהם נוספו חיילים אחרים )איורים של כתובות
וממצאים אחרים מתקופה זו(. בני המקום, סורים ויוונים מזרחיים החלו להגיע לעיר תוך
שהם מעניקים שירותים שונים לחיילי הלגיון. משהותר לחיילים אלה להינשא ולהקים
משפחות נשארו במחנה רק החיילים הרווקים בעוד שהנשואים גרו בעיר שהלכה ונבנתה
ללא כל סדר. הנוצרים הראשונים, שגורשו המעיר ערב המרד הגדול, החלו לשוב לעיר
ונראה כי גם יהודים חזרו אליה. בעיר שרדו מספר בתי כנסת ונראה כי המבנה המזוהה
היום כ"קבר דוד" על הר ציון ראשיתו בבית כנסת יהודי מתקופה זו. )איור המגרעת ב"קבר
דוד" – צילום לצלם(. המקורות הנוצריים טוענים אמנם כי נאסר על היהודים לגור
בירושלים שלאחר החורבן אך עדויות אלה מפוקפקות.
ב. העיר הרומית
באביב שנת 031 ביקר הקיסר הרומי פובליוס אליוס אדריאנוס בארץ ישראל )תמונה –
בהט עמ' 95( והחליט להקים במקומה של ירושלים עיר רומית בשם אליה קפיטולינה.
זאת במסגרת פעולותיו לארגון מחדש של מזרח האימפריה מול האיום הפרתי )מאזור
אירן של היום(. בפעולתו זו נסתייע רבות בפעולות הבנייה העירוניות הרומאיות שכבר
התנוססו בשטחים נרחבים סביב הים התיכון ובמערב אירופה.
3. בינוי הערים באימפריה הרומית
הרומאים היו מגדולי בוני הערים שהאנושות הכירה. תפיסת היסוד של השלטון הרומי
היה הרצון לשלוט בשטח הגדול שהם כבשו – מגבול אירן ועד לצפון אנגליה ומנהרות
הדנובה והריינוס ועד למדבר סהרה. )מפה – האימפריה הרומית בשיאה ( זאת כדי לספק
את צרכי האימפריה, ובעיקר צרכי העיר רומא. מזון, מתכות ועבדים הובאו לרומא מכל
רחבי האימפריה על גבי מערכת דרכים משוכללת שבנו הרומאים )"כל הדרכים מובילות
לרומא"( ובדרכי הים התיכון שהיה, בפעם היחידה בהיסטוריה, כולו תחת שלטון אחד.
לא לחינם כינוהו הרומאים ) MARE NOSTROMהים שלנו(. כדי להבטיח זרימה מסודרת של
המוצרים שרומא נזקקה להם )"לחם ושעשועים"(, הקימו הרומאים ערים רבות ברחבי
האימפריה. מיקומם של ערים אלה הוכתב מצרכי האימפריה. )מפה – הערים הרומאיות
ברחבי האימפריה( ערים הוקמו לאורך גבולות האימפריה על מנת שישמשו כבסיסי אחסנה
ומגורים לחיילים ששמרו על הגבול. כך נשתרעה שרשרת של ערים מצפון אנגליה
)הערים קרליל וניוקסל(, דרך הערים קלן וטרייר בגרמניה, בודפשט בהונגריה לאורך
הגבול )הלימס( הרומי בצפון והערים ווליביליס במרוקו, לפטה מגנה בלוב ועוד בגבול
הסהרה בדרום. מיקום שני ועיקרי היה באותם המקומות שם היו מרבצי מתכות, תעשייה,
מרכזים לגידולים חקלאיים ומרכזים לאספקת עבדים. בכל מקום מעין זה הקימו הרומאים
ערים כדי לרכז את המשאבים ולהעבירם לרומא. כך נוסדו עשרות ערים בבריטניה, צרפת
, ספרד, איטליה, יוון והמזרח התיכון. מיקומים אלה היו כה טובים עד כי למעשה כיום
מרבית ערי אירופה שמדרום לקו הנהרות דנובה והריין, כמו גם רוב ערי אנגליה, מקורם
במיקום הרומי. מיקום נוסף היה באותם האזורים, שהיו מועדים לפורענות במרידות כנגד
השלטון. האימפריה הרומית התבססה על "השלום הרומאי". שליטי האימפריה הבינו כי
אם לכל תושב יובטח הביטחון האישי, חופש הפולחן והחרות הכלכלית, אזי יהיה שלום
4. ושלווה והקיסרות תוכל לפעול. אזור בו היו מתמרדים פוטנציאליים היה יכול לעורר
בעיות ולכן נבנו ערים באזורים אלה, על מנת להבטיח את השקט ואת זרימת הסחורות.
בנייתה של העיר אליה קפיטולינה במקומה של ירושלים יכולה להיות שייכת לקטגוריה זו
כיוון שירושלים לא ישבה ליד גבול ולא היה בה כל משאב כלכלי.
העולם הרומי היה בנוי בצורה מסודרת. במשך השנים פיתחו הרומאים שיטות עבודה
מסודרות לכל נושא ועניין במטרה להגיע לניצול יעיל ונכון של הזמן ושל המשאבים
שעמדו לרשותם. הם עסקו במחקר ולימוד וכינסו את כל הידע שלהם בספריות ציבוריות.
כך נתאפשר לכל מי שרצה לעסוק בחקלאות לגשת לספריה וללמוד מספרים "על
החקלאות" כיצד להקים משק חקלאי וכיצד לגדל גידולים שונים. אנשי הצבא למדו לפעול
כיחידה אחת על פי ספרי הדרכה וכך גם מתכנני הערים ובוני הגשרים. בין הספרים
החשובים שעסקו בבניין ערים היו ספריו של הרומאי ויטרוביוס, שקובצו לאוסף בשם
"על הארכיטקטורה" ובהם עקרונות יסוד לבניה, תכנון ערים ועוד. כך כתב למשל באשר
למיקום מבני הציבור בעיר "לאחר שנקבע מיקום הרחובות והשבילים בעיר יש לבחור
מקום מתאים לאתרים לפעילות ציבורית: לאזור המקדשים, לפורום )מקום השוק ומבני
הציבור( ולשאר מבני הציבור. אם העיר קרובה לים הרי שהפורום צריך להיות קרוב
לנמל. אם העיר היא בפנים היבשת, צריך הפורום להיות במרכז העיר. מקדשי האלים,
שומרי העיר, כמו של האלים הראשיים , יופיטר, יונו ומינרווה, צריכים להיות על מקום
מוגבה השולט במראה על שטח גדול ככל שאפשר מהעיר. מקדשו של מרקורי )אל
המסחר( צריך להיות או בפורום או בכיכר הציבורית הגדולה. המקדשים של אפולו
ובקחוס יהיו ליד התיאטרון. אם אין בעיר אמפיתאטרון או גימנסיום )מקום לאימוני
ספורט( המקדש של הרקולס צריך להיות ליד הקרקס." ספר הדרכה זה אפשר לכל מתכנן
ערים רומי לייעל את עבודתו והביא להומוגניות בבניין הערים ברחבי האימפריה הרומית.
5. מחנה הצבא הרומאי והקשרו לתכנון הערים
הצבא הרומאי היה זה שכבש את השטחים עבור האימפריה והצבא הרומי היה זה
שהחזיק בשטחים אלה. גם הצבא הרומי פעל על פי "ספרי הדרכה" ובכל מצב ובכל מקום
ידעו המפקדים מה צריך לעשות וזאת על פי ניסיון העבר שנרשם בספרים. לכל יחידה
צבאית רומאית הייתה מוצמדת יחידת הנדסה, שהכינה עבור הלוחמים את כלי המצור,
בנתה בעבורם כבישים וגשרים והכינה להם מחנות לשהות בשטח. המחנה הרומי היה
אחיד ולכל מקום שהגיעה אליה יחידה רומאית מיד נבנה עבורה מחנה. לעיתים שימש
המחנה לשהות קצרה ולעיתים אף לשנים רבות כמו בזמן המצור על מצדה, שנמשך כשלש
שנים. )תמונות ואיורים של המחנות הרומאיים במצדה(.
המחנות הרומאיים היו בעיקרם רבועים, וגודלם בהתאם לגודל היחידה. הם היו ממוקמים
על הדרכים הראשיות כיוון ששימשו בעיקר לחניה ולא למלחמה מתוכם. המחנות היו
מוקפים גדר, שהפרידו בין החיילים לבין התושבים המקומיים אל תוך המחנה הובילו
ארבעה שערים שהיו ממוקמים במרכז ארבעת הצלעות של ריבוע המחנה. במקום מפגשם
של הדרכים, במרכז המחנה, היה מבנה המפקדה ולפניו רחבה גדולה, ששימשה למסדרים
צבאיים, למקום כינוס החיילים ואף מקום לשוק קטן. סביב הרחבה היו מרוכזים כל
השירותים לחיילי המחנה, מקום לתפילה, פונדקים ועוד. היחידה הצבאית הרומית
נחלקה, בדומה ליחידות הצבאיות המודרניות, ליחידות משנה, על בסיס העשירייה. כך
היו כיתות של עשרה איש, יחידות של מאה איש בפיקוד סנטוריון ) CENTברומית זה
מאה( וכו'. יחידות אלה חיו במחנה, מסביב למפקדה הראשית, כשלכל יחידת משנה
מפקדה משלה במרכזה. אוהלי המגורים נבנו על פי סדר ושבילי המחנה היו במבנה
מצטלב של שתי וערב. מחנות רומיים כאלה נבנו במשך מאות שנים בכל מקום בו שהו
החיילים. )איור – שרטוט סכמתי של מחנה צבא רומי(
6. מבנה העיר הרומאית
דגם מחנה זה עמד לעיניהם של מתכנני הערים הרומאיות. מרבית הערים נבנו במקומות
חדשים, בהם לא הייתה כל תרבות עירונית מוקדמת, והמהנדסים הצבאיים היו אלה
שתכננו ובנו את הערים. כך נבנו מרבית הערים הרומאיות בתבנית מרובעת, עם ארבעה
שערים במרכזי הצלעות. בכל עיר היה רחוב ראשי אחד ממזרח למערב רחוב שכונה
DECUMANOSורחוב ראשי אחד בציר צפון דרום שכונה בשם – CARDOציר. במקום
מפגשם במרכז העיר הוקם על פי רוב הפורום, שהיה מרכז החיים העירוניים ובו הוקמו
אנדרטאות, התנהלה פעילות מסחרית, מוקמו מבני הציבור והתנהלו חיי העיר. הרחובות
של העיר נבנו בשיטת שתי וערב, מקבילים לצירים הראשיים. בסמוך לפורום מוקמו
התיאטרון, ההיפודרום )מקום למרוצי סוסים ומרכבות(, הקרקס )מקום להופעות
ציבוריות ומלחמות גלדיאטורים( בית מועצת העיר, בתי המשפט ובתי הספר ומבני ציבור
אחרים. המקדשים, מרביתם בתבנית אחידה, נבנו בסמוך לפורום או ברחבה מוגבהת כך
שתשקיף על העיר. מאות הערים שבנו הרומאים במערב אירופה וצפון אפריקה נראות
האחת כהעתקה של האחרת. )מפות וחתכים ארכיאולוגיים של ערים רומאיות מרחבי העולם(.
במזרח הים התיכון, בו היו קיימות ערים לפני ההשתלטות הרומית, הותאמו הערים
למבנה הרומי אך שמרו על צורתן הקודמת. לעומת זאת, ערים חדשות נבנו גם באזור
זה ,על פי המודל הרומאי הבסיסי. כך עלה בגורלה של ירושלים.
בנוסף לבנוי העירוני דאג הממשל הרומאי גם לאכלס את הערים באלמנטים הנאמנים
לשלטון. שירות בצבא הרומי היה שירות ארוך מאד, עד עשרים וחמש שנים והחיילים
הרומאיים היו רק בני העיר רומא, אזרחי האימפריה )קודם – אזרחי הרפובליקה
הרומית( . החיילים הוצבו ליחידות הלגיון ששהו דרך קבע בארצות הניכר. כך שהה
7. הלגיון העשירי דרך קבע בארץ ישראל וחייל רומי שגויס ברומא והוצב ללגיון זה נשלח
לארץ ישראל ושהה בירושלים. עם שחרורו קיבל בית ונחלה בעיר וכך יכול היה להמשיך
ולשרת את האינטרסים הרומאיים במקום בו ייושב.
שאלה לעיון – מדוע החליטו הרומים לבנות את ירושלים כעיר רומית אלילית
ג. בנייתה של ירושלים כעיר רומית
ההחלטה הרומית ומרד בר כוכבא
על רקע זה יש להבין את החלטתו של אדריאנוס לבנות עיר רומית בירושלים. גחלי
ההתנגדות לרומאים לא שככו עם חיסול המרד הגדול וחורבן ירושלים ולכן החליט להקים
במקום עיר רומית, שתיושב על ידי חיילים רומאיים משוחררים ואוכלוסייה מזרחית
שתעניק להם שירותים ובכך לקבוע נקודה רומית חדשה במרכז האזור הבעייתי. החלטתו
להקים עיר בירושלים הייתה כנראה בין הגורמים לפריצת מרד בר כוכבא. בנייתה של
עיר חדשה לוותה באירוע טקסי שבו שוורים חורשים את התלם לאורך התוואי המיועד
של העיר ) איור - מטבע רומית של ירושלים עם טקס חריש, בהט עמ' 45(. לא ברור אם המרד
פרץ בשל הבנייה או בשל ההחלטה לבנות את העיר אך משראו היהודים כי ירושלים
הולכת להבנות כעיר אלילית ובמרכזה מקדשים זרים לא יכלו לעמוד באבדן שאיפותיהם
ומרדו ברומאים. לא ברור אם הצליחו אנשי בר כוכבא לכבוש את ירושלים מידי הרומיים
אך ברור כי המרד נוהל מהעיירה ביתר ולא מירושלים, שחומותיה לא היו קיימות ואף אם
עלה בידי היהודים לכבוש את העיר הרי לא היה ניתן להגן עליה. מרד בר כוכבא, שנמשך
כשלש שנים, בין השנים 231-531 לספירה, דוכא בסופו של דבר על יד המצביא הרומי
סוורוס, שהובא מבריטניה, והרומאים ניגשו לבנות את העיר הרומית אליה קפיטולינה
8. בנייתה של אליה קפיטולינה
העיר החדשה כונתה אליה קפיטולינה – אליה על שם בית הקיסר אליוס וקפיטולינה על
שם שלשת האלים הראשיים בפנתיאון הרומי יופיטר, יונו ומינרווה.
מכיוון שירושלים הייתה הרוסה ובלתי מתוכננת יכולים היו מתכנני העיר לבנות עיר
חדשה, בלי להתחשב בבניינה של העיר בעבר. עם זאת אילוצי השטח, ובעיקר מיקומו של
הר הבית, חייבו את המתכננים להתחשב בהם. כתוצאה מכך תוכננה עיר רומית טיפוסית,
ריבועית, בשטח של כ – 1 קמ"ר. מפה של אליה קפיטולינה – בהט עמ' 25(. במרכז הצלע
הצפונית נבנה שער כניסה מרכזי לעיר, שער ששרידים ממנו קיימים עד היום בשטח,
מתחת לשער שכם הנוכחי. בחלק הפנימי של השער הייתה רחבה מרוצפת גדולה ובה
היה עמוד מרכזי. מהשער הוביל רחוב מרכזי, הקרדו, שחצה את העיר מצפון לדרום.
)איור – שרידי השער ותדמית השער בעבר- בהט עמ' 65-75(. בשל המבנה הטופוגרפי של
העיר נסלל ורוצף עוד רחוב, רחוב הגיא, שמוקם לאורך הגיא החוצה את העיר, במקביל
לקרדו הראשי. במרכז הצלע המערבית נבנה שער נוסף, וממנו הוליך רחוב רחב
)הדקומנוס( לכיוון מזרח, עד שפגע בהר הבית. מכיוון שלא יכול היה להמשיך מזרחה,
נטה מעט צפונה ואחר המשיך מזרחה בתוואי ויאה דולורוזה של ימינו. במקום המפגש של
שני הרחובות הראשיים נבנה מבנה סמלי – טטרהפילון )ארבעה עמודים( שמתחתיו
נפגשו הכבישים. העיר הרומית החדשה נבנתה בעיקר בשטח שמצפון לדקומנוס. חלק זה,
בו התגוררו אזרחי העיר חולק לשבעה רובעי מגורים. במרכז העיר נבנה פורום גדול,
במקומו של שוק המוריסטאן של ימינו, ולידו מקדש אלילי, כנראה לאלת היופי אפרודיטה
)ונוס הרומית(. על פי המסורת הנוצרית המקדש נבנה על מקום קבורתו של ישו הנוצרי,
כדי להסתיר את מקום צליבתו וקבורתו. בכל רובע נמתחו כבישים מרוצפים, בשיטת שתי
וערב )איור – אבני כביש רומאיות בירושלים – בהט עמ' 55(. במרכזו של אחד הרובעים,
9. מצפון מערב להר הבית נבנה פורום שכונתי ובפיתחו שער ניצחון. שרידי השער עומדים
עד היום בשטח ומהווים אתר נוצרי חשוב, קשת "אקה הומו", שלפי אמונתם משם אמר
הנציב הרומי פונטיוס פילטוס "הנה האיש". )איור –קשת "אקה הומו" – בהט עמ' 95(. עוד
היו בחלק האזרחי בורות מים ציבוריים מרכזיים ומבני ציבור אחרים. על הר הבית נבנה
מקדש לאל הרומי הראשי יופיטר, ולפניו הוצב פסלו של אדריאנוס. מצפון לעיר הבנויה,
מעבר לשער שכם , נבנתה עוד קשת ניצחון.
אליה קפיטולינה הוקמה במתכונת של עיר מושבה )קולוניה( - CANABEAבמונח הרומי,
לפיה הוקם מחנה לגיון רומי וסביבו צמח יישוב אזרחי, שכלכלתו נשענה במידה מרובה
על מחנה זה. כתוצאה מכך, כל החלק מדרום לדקומנוס לא נבנה כנראה בתקופת הרומית
כיוון שחיילי הלגיון הרומי העשירי המשיכו לחיות שם ועיקר משכנם היה במבנים
עראיים. העיר לא הייתה מוקפת חומה כיוון שחיילי הלגיון הגנו על העיר.
ד. אליה קפיטולינה – התפתחותה ההיסטורית והשפעתה על ירושלים של היום
חיי העיר הרומית אליה קפיטולינה
לאחר שנבנתה העיר והיא אוכלסה התנהלו בה החיים כמו בכל עיר רומית אחרת. יהודים
לא הורשו לגור בה ולעומת זאת היו בה תושבים נוצריים. עיקר תושבי העיר היו בני
המזרח התיכון, סורים, יוונים, מצריים וערבים כמו גם חיילים רומיים משוחררים, שראו
בעיר מקור פרנסה במכירה לחיילי הלגיון שחנו בעיר. בעיר הייתה מועצה של עשרה
נבחרים שניהלו אותה בלי אירועים מיוחדים. כ – 06 שנה לאחר בינויה מחדש, בשנת 591
לספירה, שופצו אמות המים שהזרימו מים לעיר, ועתה בעיקר לחלק הגבוה במערב העיר
ולא לאזור הר הבית ) תמונות – אמות המים הרומית לירושלים, בריכת ממילא ובריכת
המגדלים ברובע הנוצרי – לצלם(. החיים בעיר התנהלו על מי מנוחות ולא ניכרה כל
10. חשיבות לירושלים בתקופה זו. בירת הארץ )שכונתה מאז פלשתינה( הייתה בקיסריה,
שם ישב הנציב הרומי. בארץ הוקמה עוד עיר לגיונרים – לגיו שבסמוך למגידו. יהודי
הארץ, שהמשיכו לקיים חיים יהודיים ענפים בעיקר בצפון הארץ )בית שערים, אושא,
ציפורי, טבריה ועוד( לא חיו בירושלים וסביבתה ומכיוון שכך לא הייתה כל חשיבות
מסחרית או כלכלית לעיר. מכה כלכלית ניתכה על העיר כעבור כ 051 שנה מאז בינויה.
כבר בשנת 532 השתררה באימפריה הרומית אנרכיה שנמשכה כארבעים שנה. הצבא ספג
מפלות רציניות ולמעשה חדל זמנית להתקיים. ירושלים ירדה חשיבותה כיון שחיילי
הלגיון לא קיבלו משכורות ולא יכלו להחזיק את העיר. בשנת 072 הוחזר הסדר על כנו אך
במסגרת ארגון מחדש של האימפריה הרומית שערך הקיסר דיוקלטינוס, הועבר בשנת
982 הלגיון העשירי מאליה קפיטולינה לאילת. העיר אמנם הוקפה אז בחומות אולם
מעמדה הכלכלי הלך ודעך כיון שלא הייתה כל חשיבות לעיר. גורלה היה יכול להיות
כגורלה של לגיו, שנעלמה מהעולם, לולא המהפך הדתי באימפריה הרומית, מהפך שהביא
לשינוי מהותי במעמדה של ירושלים. מהפך זה – המעבר לנצרות, התרחש בשנת 033
לספירה, רק כארבעים שנים לאחר העברת הלגיון מירושלים. בפרק זמן זה התקיימה
העיר בכוח ההתמדה, עד לשנוי החשוב במעמדה.
שאלה לדיון – מדוע דומה העיר העתיקה של ירושלים למבנה של עיר רומית
ירושלים – אליה קפיטולינה הרומית בעבר ובהווה
העיר אליה קפיטולינה לא הייתה עיר חשובה לא באימפריה הרומית ואף לא בארץ
ישראל. בכל ההיסטוריה הארוכה שעברה על ירושלים לפני בינויה כעיר רומית וגם
לאחריה, הייתה תקופה זו הפחות חשובה בתולדות העיר. עם זאת התקופה הרומית היא
התקופה בה עוצב מראה פני העיר עד ימינו, בכל הנוגע לתכנונה הבסיסי. מעטים הם
השרידים הרומאיים שנשתמרו בנוף העיר אך נראה כי כל שנבנה לאחר מכן משמר בתוכו
11. את התכנון הרומי. ירושלים העתיקה של ימינו היא עיר רבועה, אורך כל צלע כק"מ אחד.
החומה הנוכחית כמו גם השערים הם מאוחרים, ונבנו בתקופה העות'מאנית, במאה ה –
61, אך מיקומם זהה כמעט בדיוק למיקום החומה והשערים הרומיים. מתחת לשער שכם,
היפה והחשוב בשערי העיר העות'מאנית, שוכן השער הרומי. שער יפו ממוקם במרכז
הצלע המערבית ושער האריות ממוקם במצפון להר הבית, כמו בעיר הרומית. שער ציון
הוזז במקצת מערבה ומיקומו איננו במיקום הרומי של השער הדרומי. העיר מחולקת עד
היום לארבעה רובעים )המוסלמי, היהודי הארמני והנוצרי( בשני רחובות מצטלבים.
החלוקה הדתית איננה כמובן החלוקה הרומאית אך רחוב דוד והמשכו ברחוב השלשלת
נמצאים מעל לדקומנוס הרומי, כמו גם רחוב שער האריות. מתחת לרחוב בית הבד,
והמשכו בחרוב חב"ד ורחוב היהודים שוכן הקרדו הרומי, שנחשף לאחרונה בחפירות.
מיקומה של כנסיית הקבר נגזר ממיקומו של מקדש אפרודיטה ורחוב הגיא ממשיך את
מיקומו הרומי. ברחבת הפורום הרומי בנוי שוק המוריסטן של ימינו והבוחן בדקדקנות
את מיקום הרחובות ברובעים הנוצרי והמוסלמי ימצא רחובות רבים הנמתחים בקו ישר,
מצטלבים זה בזה, ושומרים על התכנון הרומי. זאת בשוני מהותי מהרחובות של העיר
המזרח תיכונית בחלקים אחרים של העיר.
העיר ירושלים, שעברה מיד ליד במשך אלפיים השנים האחרונות שומרת עדיין על התכנון
הרומי. זאת בשל שתי סיבות עיקריות. מחד, התכנון הרומי היה יעיל ומסודר וכל אלה
שהגיעו לעיר לאחר מכן יכלו על נקלה לאמצו ולהשתמש בו בלי שיהיה צורך לשנות את
המבנה הבסיסי. מאידך, מאז בנו הרומאים את ירושלים היא לא חרבה. העיר אמנם עמדה
לא פעם במצור ונכבשה פעמים רבות אך שלא כמו בתקופת בית ראשון ובתקופת בית
שני, לא חרבה העיר ולא נהרסה עד היסוד. העיר גם לא נזנחה והמשיכה להתקיים תחת
השלטונות השונים, שכל אחד אימץ לו את הסגנון הנוח והיעיל הסגנון התכנוני הרומאי.
כתוצאה מכך, התקופה הפחות חשובה מבחינה היסטורית, הפכה להיות התקופה
12. המעצבת החשובה ביתר בכל הנוגע לתכנון בעיר וצורתה הכללית. זאת בהמשך ישיר
לתכנון הרומאי, וכל התהפוכות שעברו על העיר מאז ועד היום לא שינו את צורתה
הבסיסית.
