1. מסילות הברזל בתקופת מלחמת העולם השנייה
ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה פעלה מערכת מסועפת למדי של מסילות ברזל בארץ
הפסים שהיו מונחים בשטח נשאו עליהם רכבות בצורה סדירה, ומערכת הרכבות תפקדה
בעיקר משיקולים כלכליים ולא אסטרטגים צבאיים.
בשוני מהנעשה במלחמת העולם הראשונה, מערכת התחבורה בארץ ישראל הייתה
מבוססת ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה בעיקר על כבישים. מכוניות מכל סוג מלאו
את כבישי הארץ והרכבות, שהופעלו על ידי ממשלת ארץ ישראל, שימשו בעיקר להובלת
משאות כבדים מנמל חיפה ואליו .
מהלכי מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל היו שונים מאלו שאירעו בה במלחמת העולם
הראשונה. בכול תקופת מלחמת העולם השנייה לא התחוללו כול קרבות בשטחה של ארץ
ישראל. תנועת הכוחות הייתה לצורכי הסעות אל הארץ וממנה אך מערכת הכבישים
המפותחת יכולה הייתה לשאת עליה את עומסי התנועה שהמלחמה ומהלכיה הוסיפו
לארץ. בקיץ 0491, עם נפילתה של צרפת לידי הגרמנים, נוצר איום אפשרי על צפונה של
ארץ ישראל עם העברתם המעשית של סוריה ולבנון לידי ממשלת וישי שהייתה נתונה
בשליטה מלאה של הגרמנים. בשלב זה החלו פעולות לביצור צפונה של ארץ ישראל,
ובעיקר נמל חיפה ומרכז אחזקת הרכבת במפרץ חיפה אולם גם פעולות אלה לא הביאו
לצורך בשינוי מערכת מסילות הברזל. התנועה ברכבות הוכפפה לצרכים הצבאיים ,
חיילים נעו ברכבות מיוחדות אך המטלה לא הייתה גדולה. כדי להרחיק את האיום
הצרפתי- גרמני מארץ ישראל הצפונית החליטו הבריטים לכבוש את סוריה ולבנון. בשלב
זה נעשו פעולות רבות לשיפור כבישי הצפון אך הצורך במתן אפשרות תנועה צבאית
2. צפונה לא חייבה שינויים במיקום מסילות הברזל. באביב שנת 1491 כבשו הכוחות
הבריטיים את סוריה ולבנון ובכך הורחקה הסכנה הצפונית מארץ ישראל.
כדי לבסס את שליטתם בלבנון, החליטו הבריטים לקשור את ארץ ישראל ללבנון במסילת
ברזל, בנוסף לכבישים הורחבו. פלוגת הרכבות 135 קיבלה על עצמה את המשימה לסלול
מסילת ברזל שתחבר את חיפה עם ביירות. הקושי העיקרית בתוואי המסילה היה הצורך
לחצות את רכס ראש הנקרה המגיע עד לשפת הים. הפתרון נמצא על ידי חפירה של
מנהרות מתחת לרכס ובסמוך לקו החוף, כך שהרכבת לא הייתה צריכה לטפס על הרכס.
הנחת המסילה התבצעה בשלהי שנת 1491 ומראשית שנת 2491 ניתן היה לנסוע ברכבת
מחיפה לבירות. מסילה זו אפשרה להגיע ביתר קלות מארץ ישראל לצפון סוריה וממנה
לאיסטנבול, במקום העיקוף הגדול דרך מסילת העמק, ודמשק. התנועה מחיפה התנהלה
עד ביירות ומשם דרך טריפולי לחומס וצפונה, בלי הצורך בטיפוס על הרי הלבנון או
ירידה לעומק בקעת הירדן. מסילת הברזל נסללה ברוחב תיקני וחוברה למערכת מסילות
ארץ ישראל. מבירות וצפונה המערכת הייתה בנויה בסטנדרד צרפתי שחייב שינוע
בבירות.
מסילת חיפה בירות שימשה בשנות המלחמה בעיקר את צורכי הצבא הבריטי אך אפשרה
גם להניע רכבות אזרחיות, נושאת מסעות ונושאים, ובכך יצרה קשר אמין ומסודר בין
מערבו של הגליל למערב לבנון. בשקר רכבות זה היה פוטנציאל גדול לעתיד אולם
המאורעות שליוו את הקמת מדינת ישראל מנעו שימוש במסילה זו לאחר שנת 8491 וכול
שנשאר ממנה כיון הם המחילות היפות ברכס ראש הנקרה ותוואי המסילה המוביל
אליהם.
מול בניית המסילה בצפון בולטת ההיעדרות בבניית מסילות בדרום הארץ. האיום העיקרי
על הארץ הגיע מכיוון זה, עם התקדמותו של הגנרל הגרמני רומל במדבר המערבי לכיוון
3. מצריחם וארץ ישראל. המלחמה במדבר המערבי הביאה כוחות רבים לארץ ישראל
ששימשה בסיס אסטרטגי. עם זאת, מערכת הכבישים, יחד עם המסילה שבין לוד
לאיסמאליה, סיפקה את צרכי צבאות בנות הברית. המסילה שופצה כדי שתעמוד במעמס
אך לא היה צורך בסלילת מסילה נוספת.
מלחמת העולם השנייה לא השפיעה בגדול על תוואי מסילות הברזל בארץ והמסילה
האחת שאכן נסללה, בין חיפה לבירות, פעלה רק זמן קצר והאירועים המדיניים מנעו
המשך הפעלתה, שאולי תחודש בעתיד, עם וכאשר ייחתם הסכם שלום בין ישראל
ללבנון.
