כתבה על טל נברו במגזין נשים בעסקים "ליידי גלובס"

1. ‫(ע.צלם: בני גמזו לטובה; איפור: ליעוז גוטמן לסוכנות ‪ ;lubika‬שמלה: גליה להב)‬
‫אני נותנת לאנשים‬
‫את החומר‬
‫שהם צריכים‬
‫אז הם באים‬
‫לעוד‬
‫אפילוג: טל נברו משתחררת מהצבא ונוסעת לבד לניו יורק. פרק ראשון: חתונה‬
‫בגיל 12, גירושים כעבור שנה וחצי. פרק שני: סיפור אהבה מטורף באיים‬
‫הקאריביים עם בחור אנונימי שפנה אליה בפייסבוק, חתונה שנייה, גלישות‬
‫וצלילות. פרק שלישי: טלפון אחד מהארץ הופך את עולמה. היא מאבדת את‬
‫אמה, נפרדת מבעלה השני ומתפרקת. הפרק הנוכחי: נברו חוזרת לישראל,‬
‫מקימה מכללה למדיה חברתית, סוחפת אחריה אלפי אנשים בפייסבוק, הופכת‬
‫לכוכבת ניו מדיה, וגורמת לכם לקרוא את הראיון הזה‬
‫"עבדתי באדלר חומסקי‬ ‫צילום: יניב דרוקר‬ ‫יעל ולצר‬
‫61 שעות ביום. נהניתי מכל‬
‫רגע, אבל לא הצלחתי‬
‫להתחבר לתככים"‬
‫55‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬
‫45‬

2. ‫"אנשים לא אוהבים אותי,‬
‫הם אוהבים לקבל ממני ערך"‬
‫ה‬
‫התשוקה שלי. אני לא כותבת את המילה 'אני'‬ ‫היא הפעילה דף במייספייס בימים שישראלים‬ ‫צורך הוא אבי ההמצאה,‬
‫כי אני רוצה שזה יהיה עליהם, שמי שקורא ייקח‬ ‫מעטים הכירו את האתר, וניהלה שני אתרים‬ ‫והדיכוי הוא אבי העצמאות.‬
‫משהו, ילמד משהו. חשוב לא לפחד מתגובות‬ ‫בנושא גלישת גלים, כולל בלוג פופולרי‬ ‫טל נברו, 03, הבינה את זה‬
‫שליליות. אם יש כאלה, עדיף שיהיו אצלך בדף‬ ‫(באנגלית) על מסעותיה בעולם. היא מפעילה‬ ‫כשעבדה במשרד הפרסום‬
‫ולא במקומות אחרים.‬ ‫אנשים בפייסבוק כמו שמעטים יודעים לעשות,‬ ‫אדלר חומסקי, והקימה שם‬
‫"אני כותבת מהבטן, וזה נוגע בהרבה אנשים.‬ ‫יש לה 51 אלף חברים ואוהדים, היא מקבלת‬ ‫את מחלקת המדיה החברתית. “עבדתי אצלם‬
‫הם מתחברים אליי כמו שמתחברים לסופר. אני‬ ‫006 לייקים בממוצע על כל סטטוס שלה, והיא‬ ‫קצת פחות משנה, מול הלקוחות המובילים של‬
‫משתפת בדברים אמיתיים, נותנת לאנשים את‬ ‫מדורגת בצמרת רשימת המשפיעים בפייסבוק.‬ ‫המשרד, עבודה של 61 שעות ביום. נהניתי מכל‬
‫החומר שהם צריכים, אז הם באים לעוד".‬ ‫מה “הנשק הסודי” שלך? איך את יודעת‬ ‫רגע, אבל היה לי קשה עם ההתנהלות האנושית‬
‫מה מניע אותך?‬ ‫לגרום לאנשים להגיב אלייך בעוצמה כזו?‬ ‫הפנימית במשרד. לא הצלחתי להבין ולהתחבר‬
‫“יש לי כמויות אדירות ועודפים של תשוקה‬ ‫“מאז שאני זוכרת את עצמי, אני הפסיכולוגית‬ ‫לתככים, לזה שכל אחד רוצה להיות כוכב, ושזה‬
‫ואנרגיות לחיים, ואני חייבת להוציא ממני‬ ‫של כולם סביבי. אימא שלי נהגה לומר שנולדתי‬ ‫לגיטימי אם זה בא על חשבונך ועל חשבון זה‬
‫החוצה ולתת גם לאחרים. הערך שאני מקבלת‬ ‫מבוגרת. תמיד לקחתי הכול על הכתפיים שלי.‬ ‫שהוא ינמיך אותך.‬
‫מזה לא נמדד במספרים, אלא בתחושות”.‬ ‫בצבא, כקצינה בפיקוד העורף, הייתי חברה‬ ‫“המון רעיונות שלי לא יצאו אל הפועל,‬
‫טובה של החיילים שלי יותר מאשר של קצינים‬ ‫רק בגלל שמישהו כזה או אחר חשש למעמדו‬
‫משתחררת‬ ‫אחרים. כשחייתי בקאריביים סחפתי אנשים‬ ‫והנמיך אותי. זה ‘מד מן’ ממש. לא יאומן כמה‬
‫סיפור החיים של נברו חוצה יבשות ומדינות,‬ ‫מכל העולם בכל השפות, עם תיעוד המסעות‬ ‫שיחות מנהלים שם ביום על ‘מי אמר’ ו’מי‬
‫ונע בין קצוות של אושר עילאי לייאוש קיומי.‬ ‫שלנו. אלא שאנשים לא אוהבים אותי, הם‬ ‫פיטר’, ‘מי עשה את זה’ ו’למי הקרדיט’. כל הזמן‬
‫היא נולדה בניו יורק, וכשהייתה בת שנה חזרו‬ ‫אוהבים לקבל ערך, ואז הם באים לקחת עוד.‬ ‫ניסיתי להבין, אבל לא הייתי בנויה לדברים‬
‫הוריה לארץ. אביה השתלב בחברת חשמל, אמה‬ ‫אני לא מוציאה את הכביסה המלוכלכת שלי‬ ‫הלא יפים שקרו שם. לא היה לי עם מי לדבר‬
‫באל על, והם עברו להתגורר בקריות, שם גרה‬ ‫החוצה, היא לא מעניינת ולא נותנת שום ערך,‬ ‫על זה, ולא היה טעם להתלונן, למרות שידעתי‬
‫עד שחרורה מהצבא. שבועיים לאחר השחרור‬ ‫אלא משתפת בתובנות שלי.‬ ‫בדיוק מי מנסה להכשיל אותי. מה היה יוצא לי‬
‫נסעה לניו יורק, גרה בדירת גג גדולה בהארלם‬ ‫“אנשים כותבים לי בפייסבוק תודה, כי אני‬ ‫מזה? ספגתי עד שלא יכולתי יותר.‬
‫והתפרנסה מציורים שציירה ומכרה לגלריות.‬ ‫חוסכת להם פסיכולוג. אני כותבת בצורה‬ ‫"כשהרגשתי מוכנה, עזבתי, ובאפריל האחרון‬
‫היא חוותה שם התאהבות קצרה וסוחפת,‬ ‫שנוגעת באנשים כי זה לא על עצמי, אלא על‬ ‫הקמתי עם עוד שני שותפים את סומו, המכללה‬
‫שהובילה במהירות לעמידה מתחת לחופה - פרק‬ ‫תובנות שמתוות דרך לכולם. אני אומרת להם,‬ ‫להכשרת משווקים במדיה החברתית” (באדלר–‬
‫נישואים ראשון בחייה, שהסתיים כעבור שנה‬ ‫‘אם אני קמתי תקומו גם אתם, ותגידו שהולך‬ ‫חומסקי סירבו להגיב לדברים).‬
‫וחצי, “כי רציתי את החופש שלי בחזרה.‬ ‫להיות לכם יום טוב’.‬ ‫מאז עברו במכללה מאות עובדים של חברות‬
‫"אין משהו שלא עשיתי בתקופה שאחרי‬ ‫"כמו באהבה, אין פה משהו חד צדדי. אני‬ ‫גדולות כמו קוקה קולה, נטוויז'ן, חברת החשמל‬
‫הגירושים. זו הייתה תקופה משוגעת, מלאת‬ ‫יודעת מי זה כל אחד מ–006 האנשים שעשו לי‬ ‫וחדשות 2, שלמדו על פלטפורמות השיווק‬
‫אירועים, מסיבות וחוויות. הבנתי שכל יום הוא‬ ‫לייק, אני מרגישה אותם, ונותנת בתמורה את‬ ‫במדיה החברתית. לנברו ניסיון מרשים בתחום.‬
‫"חיינו באושר שקיים רק בסיפורי האגדות. מתעוררים כל בוקר לנופים של האי המדהים, חיים‬
‫על גבינות ויין ואהבה. טיירי אהב אותי בצורה עיוורת. היו לנו ימים שלמים של רומנטיקה,‬
‫לילות בבליס כשכולם רוקדים עד לזריחה. צללתי המון. חיינו חמש שנים של תשוקה מטורפת"‬
‫75‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬
‫65‬

3. ‫"אני נותנת לתחושת החופש‬
‫לזרום לי בעורקים"‬
‫"מהודו חזרתי לארץ ישר לאשפוז של חודשיים בבית חולים, עם סלמונלה שלא עזבה אותי.‬
‫ההורים שלי היו מוטרפים מדאגה, ואני שכבתי בבית חולים באופוריה מוחלטת. הייתי במקום‬
‫אחר, ברמה תודעתית גבוהה יותר, במקום של אושר"‬
‫האמיתי הוא לא הספורט, אלא הדרך שבה אני‬ ‫כעבור כמה חודשים חזרה שוב לניו יורק.‬ ‫שיעור ושאני יכולה ללמוד ולהתמלא מכל דבר.‬
‫(צילום: בועז סמוראי, שמלה: ארז עובדיה)‬
‫מגדירה לעצמי את החיים שלי. האקסטרים‬ ‫בחרת בחיים של חוסר ודאות תמידי.‬ ‫לקחתי תרמיל ונסעתי לבד להודו".‬
‫שלי הוא תשוקה שחיה לי בבטן ויוצאת החוצה,‬ ‫“אולי, אבל החופש הזה הוא המנוע שלי.‬ ‫למה לבד?‬
‫שמלווה אותי יום יום.‬ ‫זה מה שנותן לי את הביטחון להמשיך ולנוע.‬ ‫"לא היה לי עם מי לנסוע. הייתי בניו יורק‬
‫"כל החיים שלי מתועדים. אני תמיד כותבת‬ ‫החיים שלי הם הפתעה. חוסר ביטחון וסקרנות‬ ‫בלי בעל ובלי חברים בכלל, שמעתי סיפור על‬
‫או מצלמת הכול, מגיל צעיר חיה בתחושה שאני‬ ‫הם הדרייב שלי, הם הדלק".‬ ‫מקום בשם ג'לאל והרגשתי שאני חייבת לנסוע.‬
‫חייבת לזכור הכול כדי להעביר את זה הלאה".‬ ‫ואת הדלק הזה את לוקחת לים - גלישת‬ ‫הייתי רעבה, סקרנית, ילדה שרוצה לטרוף את‬
‫למי?‬ ‫גלים, צלילה. למה? זה סוג של בריחה?‬ ‫הכול. אחרי הטיסה הארוכה עליתי על אוטובוס‬
‫"למי שיקשיב. לילדים שיהיו לי, למשפחה‬ ‫“הים מסמל את כל מה שאני אוהבת ומאמינה‬ ‫לנסיעה של 22 שעות. בנסיעה הזו הבנתי כמה‬
‫שלי. החיים שלי בנויים כמו ספר, פרקים‬ ‫בו. זה חופש, חלום, אנרגיות ובריאות. כשאני‬ ‫זה מדהים להיות לבד, וכמה אפשר ללמוד‬
‫פרקים. הרבה פעמים אני מדפדפת בספר של‬ ‫צוללת אני משאירה את הרצינות והעסקים‬ ‫מזה. ישר התחלתי לדבר עם ההודי שישב לידי‬
‫עצמי, נזכרת מי הייתי, רואה איך התפתחתי,‬ ‫על החוף, נותנת לתחושת החופש לזרום לי‬ ‫ולמדתי הודית במהלך הנסיעה.‬
‫מקבלת תובנות חדשות מדברים שעברתי. בכל‬ ‫בעורקים. זה עולם שאין בו חושים ואין משקל,‬ ‫"הודו הייתה תקופה נפלאה שבה כל החושים‬
‫בוקר אני מתעוררת לפרק חדש, לדף ריק, ואף‬ ‫אני מרחפת שם”.‬ ‫שלי פעלו - ריחות, מראות, הכול. נדדתי עם‬
‫פעם לא יודעת מה תהיה העלילה".‬ ‫את לא פוחדת? יש בזה מקדם סיכון גבוה.‬ ‫תרמיל מצפון עד דרום, במונסונים הכי גדולים,‬
‫"מאז שהייתי נערה, אני מוכנה להעז ולנסות‬ ‫ותמיד לבד. כשלא ידעתי איך להגיע, הייתי‬
‫מתאהבת‬ ‫הכול, כמה שיותר גבוה ורחוק, הרבה אקסטרים.‬ ‫עוצרת אופנוע, שואלת את הרוכב איך מגיעים,‬
‫בגיל 52, כשחיה בניו יורק, נפתח אחד‬ ‫אני צריכה את ההתרגשויות והריגושים, ולכן‬ ‫ולא פעם הוא היה לוקח אותי לשם. בהמשך גם‬
‫הפרקים המעניינים בחייה. יום אחד היא מצאה‬ ‫אני לא מונעת מעצמי כלום, הולכת אחרי הלב.‬ ‫שכרתי טוסטוס, ואת דרום הודו כבר עשיתי‬
‫במייספייס שלה הודעה מבחור אנונימי. הוא‬ ‫"אני לא מפחדת לנסות כלום. אני נהנית‬ ‫לגמרי לבד. בהמשך הכרתי את טיילור, בחור‬
‫סיפר שקוראים לו טיירי, שהוא צרפתי שגר‬ ‫מהתחושה הפיזית שהחיים מתנפצים לי על‬ ‫אמריקאי הורס, שכולו אור ואהבה, אבל לא‬
‫באיים הקאריביים, ושהתמונה שלה באתר מצאה‬ ‫הפנים כשאני גולשת, ומבועות האוויר כשאני‬ ‫סופר אף אחד ממטר. את התקופה האחרונה שלי‬
‫חן בעיניו. לכן, הוא כתב לה, כשיגיע בעוד‬ ‫צוללת. זה הביטוי המושלם לתחושה שאתה‬ ‫בהודו עשינו יחד.‬
‫כחודשיים לניו יורק, הוא יזמין אותה לקפה.‬ ‫לוקח את החיים ובולע אותם. אבל האקסטרים‬ ‫"חזרתי לארץ ישר לאשפוז של חודשיים בבית‬
‫נברו לא חיכתה. שבוע לאחר ההודעה,‬ ‫חולים, עם סלמונלה שלא עזבה אותי, בגלל‬
‫שבמהלכו התקיימה שיחה קצרה בסקייפ, היא‬ ‫חביתה מזוהמת עטופה בנייר עיתון, שקניתי‬
‫כתבה לו שלמרות שהיא לא יודעת מיהו ולא‬ ‫עם חבר טוב‬ ‫ממוכר בצד הדרך. ההורים שלי היו מוטרפים‬
‫יודעת איפה בדיוק האי הזה שעליו הוא מספר‬ ‫באנגווילה‬ ‫מדאגה, ואני שכבתי בבית החולים באופוריה‬
‫לה, היא מגיעה אליו לשבוע. "‪ ,”Oui Oui‬ענה‬ ‫מוחלטת. הייתי במקום אחר, ברמה תודעתית‬
‫הבחור מיד. כמה שעות לפני הטיסה ביקשה‬ ‫גבוהה יותר, במקום של אושר. חוויתי בהודו‬
‫מחברה קרובה שלה שאם לא ייווצר ביניהן קשר‬ ‫חוויה מדהימה שהיה לי קשה לצאת ממנה. זה‬
‫תוך שלושה ימים, שתודיע על כך לאימא שלה,‬ ‫היה חיבור מושלם לתשוקה. לא עשיתי סמים,‬
‫שמתגוררת בחיפה, ולמשטרה.‬ ‫הודו הייתה הסם שלי. הרגשתי שם כמו פרפר,‬
‫כשירדה מהמטוס, ראתה גבר גבוה לבוש‬ ‫ריחפתי כל הזמן. זה היה החופש המושלם".‬
‫95‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬
‫85‬

4. ‫על התוכן של האתרים. עבדנו, גלשנו ועסקנו‬
‫בספורט אקסטרים, הכול נראה כמו סיפור אגדה‬
‫אמיתי. לא הפסקתי לרגע להיות ישראלית גאה,‬
‫אפילו הרגשתי כמו שגרירה. אהבתי להסביר‬
‫לכל אחד שהגיע לבקר על המזוזה בבית שלי,‬
‫"כמה שיותר גבוה ורחוק,‬ ‫על הצבא, על המאכלים שלנו, על ההיסטוריה‬ ‫"אני מוכנה‬
‫הרבה אקסטרים, כי אני‬ ‫של ישראל. היה לנו בבית דגל ישראל, הדלקתי‬ ‫לנסות הכול"‬
‫צריכה את הריגושים"‬
‫נרות כל שישי, שמרתי על הרוח היהודית”.‬
‫נגמרת‬
‫היו לה חיים בפנים, היא נראתה בריאה לרגע.‬ ‫הכול נעצר באוגוסט 9002. כמה ימים לאחר‬ ‫שרוואל רפוי, וקעקועי סמלים אינדיאניים‬
‫“באותה תקופה לא הרשיתי לאף אחד לבכות‬ ‫שחזרה מחופשה בארץ, התקשר אליה אביה‬ ‫מכסים את גופו. היא סקרה במבט ראשון את‬
‫לידה. גם אני לא בכיתי. למדתי מהי משמעת‬ ‫וביקש שתגיע בדחיפות לישראל. “הסתבר‬ ‫האי הקטן אנגווילה שבצפון הקאריביים, וגילתה‬
‫פנימית. נלחמתי כדי שלא ייכנס עצב בכלל‬ ‫שאמי חלתה בסרטן ריאות נדיר וקטלני, שלמי‬ ‫נוף פראי, ים כחול עמוק ואנשים שמסתובבים‬
‫לחלל שאימא שלי נמצאת בו, שתהיה בו רק‬ ‫שחולה בו יש ימים ספורים לחיות. עזבתי הכול‬ ‫עירומים על החוף. “הרגשתי כמו בסרט, אבל זה‬
‫אופטימיות. גיליתי את הכוח הפנימי שיש בי‬ ‫וטסתי לארץ. עברתי לגור איתה בחיפה, ולא‬ ‫היה אמיתי. מרגע שנחתי על האי, לא נפרדתי‬
‫בעת מצוקה. יצרתי עבורה עולם שמלא רק‬ ‫זזתי ממנה חצי שנה עד שהיא נפטרה.‬ ‫מטיירי. בהתחלה חיינו על הקו ניו יורק–‬
‫בטוב. קיבלתי חיזוק למשהו שידעתי בבטן כל‬ ‫“נכון, נתנו לה כמה ימים, אבל תאוות החיים‬ ‫קאריביים, ובנובמבר 6002 עברתי לגור באי.‬
‫הזמן: חייבים לנצל את החיים האלה עד הסוף,‬ ‫הגדולה שלה השאירה אותה עוד חצי שנה‬ ‫"שנה וחצי אחרי שהכרנו התחתנו על המידס‬
‫כי אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יקרה.‬ ‫בחיים. ראיתי איך היא נגמרת לי מול העיניים,‬ ‫ביי, החוף הכי יפה באנגווילה. חייתי בתוך‬
‫"היום אני שומעת את כל השירים שהיא‬ ‫ולמרות שהיא עצמה לא רצתה לדעת שיש לה‬ ‫שוניות אלמוגים, לשונות ים שמתפרצות‬
‫אהבה, במיוחד את ‘אם תלך’ של עידן רייכל או‬ ‫סרטן, לי מאותו רגע נגמרו החיים הקודמים,‬ ‫לחופים, צמחייה סבוכה. בבוקר החתונה טבלתי‬
‫את ‘אף אחת’ של מירי מסיקה, שהיא השמיעה‬ ‫והתחילו חיים חדשים, עצובים, קשים. כל הלה–‬ ‫עם אימא שלי בים, היו גשם ושמש ושתי‬
‫לאבא שלי בתקופת הגירושים שלהם (לפני‬ ‫לה–לנד שחייתי בו התנפץ לי בפנים.‬ ‫קשתות. אפילו מהשמים בירכו אותנו”.‬
‫“אני לא מפחדת לנסות כלום. אני נהנית מהתחושה הפיזית שהחיים מתנפצים לי על הפנים‬
‫כשאני גולשת, ומבועות האוויר כשאני צוללת. זה הביטוי המושלם לתחושה שאתה לוקח את‬
‫החיים ובולע אותם. האקסטרים שלי הוא תשוקה שחיה לי בבטן ויוצאת החוצה"‬
‫המחלה, י"ו), ומייללת בלי בושה”.‬ ‫“ניסינו הכול, הגענו לכל רופא שרק חשבנו‬ ‫כמו ב"שיר אהבה אינדיאני" של עלמה‬
‫איפה היה בעלך טיירי בזמן הזה?‬ ‫שיוכל לעזור. כל הרופאים אמרו לי מיד שאין‬ ‫זוהר. אהבה שאפשרית רק בארץ רחוקה?‬
‫“טיירי לא היה נוכח. הוא לא הצליח להכיל‬ ‫מצב שהיא תחיה, אבל לא הסכמתי לקבל את‬ ‫“זה היה כך. חיינו באושר שקיים רק בסיפורי‬
‫את זה, ולא היה שם בשבילי. במשך כל התקופה‬ ‫זה. אמרתי להם, ‘תסתכלו עליה, היא ילדה. היא‬ ‫האגדות. מתעוררים כל בוקר לנופים של האי‬
‫שאימא הייתה חולה הוא הגיע לארץ פעם אחת‬ ‫לא מעשנת, היא תוססת, היא מעקמת ברזל עם‬ ‫המדהים, חיים על גבינות ויין ואהבה. טיירי‬
‫לחמישה ימים, ובקושי הצליח לעמוד בזה.‬ ‫השיניים, היא לא תמות. איך יכול להיות שבזמן‬ ‫ראה רק אותי, לא נשים אחרות, הוא אהב‬
‫דווקא בשבוע האחרון לחייה הוא ביקש שאגיע‬ ‫שמשתילים לב מלאכותי ומחליפים את כל‬ ‫אותי בצורה עיוורת. היו לנו ימים שלמים של‬
‫לחו”ל, כי הוא הבין שהוא חייב להציל את‬ ‫הדם בגוף לאנשים חולים, לאימא שלי לא יהיה‬ ‫רומנטיקה, לילות בבליס, המועדון הכי טוב‬
‫הנישואים. לא רציתי לנסוע, אבל אימא אמרה‬ ‫פתרון?’. אבל לא היה פתרון. נתתי לאימא שלי‬ ‫בקאריביים, שאליו כולם באים בלבוש מינימלי‬
‫לי ‘סעי, אם לא תסעי עוד אחשוב שאני באמת‬ ‫את חצי השנה האחרונה בחייה ככל שיכולתי.‬ ‫ואופנתי ורוקדים עד לזריחה. צללתי המון.‬
‫עומדת למות’. נסעתי רק כדי שתקבל הוכחה‬ ‫כל הזמן רק אמרתי לה ‘אימא, תראי שיהיה‬ ‫“חיינו חמש שנים של תשוקה מטורפת,‬
‫שהיא בסדר.‬ ‫בסדר’. בתוכי ידעתי שלא. נגמרתי מזה”.‬ ‫אהבה כמו בסרטים. גם התפרנסנו טוב. טיירי‬
‫“טסתי לשבוע, ואחרי שלושה ימים אחיותיי‬ ‫מאיפה שאבת את הכוח?‬ ‫הוא מעצב גרפי, ואני ייסדתי את טרופיקל–‬
‫התקשרו ואמרו שאימא הפסיקה לדבר. מצאתי‬ ‫“מהרגעים הקטנים. יום אחד אחותי ואני לקחנו‬ ‫פרדייז–קיטסרפינג, אתר מכירות באינטרנט‬
‫טיסה חלופית, וכשהתיישבתי על הכיסא במטוס‬ ‫אותה לקניות בסופר פארם. היא חבשה פאה, אבל‬ ‫של ציוד גלישה, שפעיל עד היום. הקמנו גם‬
‫הרגשתי הכי רגועה בעולם. כמה דקות לפני‬ ‫התלבשה יפה ונראתה מדהים. פתאום מישהו שאל‬ ‫אתר תיירותי על האיים הקאריביים. היינו‬
‫שהמראנו, פתחתי את המחשב בפעם האחרונה‬ ‫אותי אם זאת אחותי, והתחיל איתה. היית צריכה‬ ‫טסים המון בעולם, עושים כתבות על חופים‬
‫לפני הטיסה. קפץ לי מייל שבו מישהו כתב‬ ‫לראות את החיוך שהתפשט לה על הפנים. את‬ ‫ומראיינים גולשים מפורסמים.‬
‫לאבא שלי שהוא משתתף בצערו.‬ ‫מבינה, חולה סופנית שמתחילים איתה. פתאום‬ ‫“כל בוקר הייתי טובלת בים, ומתחילה לעבוד‬
‫16‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬
‫06‬

5. ‫“המון רעיונות שלי‬
‫לא יצאו אל הפועל, רק‬
‫בגלל שמישהו כזה או‬
‫אחר באדלר חומסקי‬
‫(צילום: פיני סילוק; איפור ושיער: רונית פרנקנטל; שמלה: ארז עובדיה)‬
‫חשש למעמדו והנמיך‬
‫אותי. זה ‘מד מן’‬
‫ממש. לא יאומן כמה‬
‫שיחות מנהלים שם‬
‫ביום על ‘מי אמר’ ו’מי‬
‫פיטר’, ‘מי עשה את‬
‫זה’ ו’למי הקרדיט’"‬
‫חודשים הוזמנתי על ידי איש עסקים סרבי‬ ‫חזר לצרפת וקיבל סרטן באשכים, כמובן שהוא‬ ‫“זה נורא לאבד אימא, והרגשתי נורא עם זה‬
‫להרצות בבלגרד בכנס בינלאומי. כשנחתי‬ ‫מאשים אותי בזה. היום הוא אדם מחוק.‬ ‫שאחרי חצי שנה שלא זזתי ממנה, דווקא בימים‬
‫שם פינקו אותי ללא הרף, כתבו עליי בכל‬ ‫“קל היה להישבר באותה תקופה, אבל החלטתי‬ ‫האחרונים שלה לא הייתי איתה”.‬
‫מקום, ואפילו יצאה לי משם עסקה גדולה אחרי‬ ‫שזה רק עוד שיעור בחיים, ושאני חייבת לצאת‬
‫ההרצאה”.‬ ‫ממנו מחוזקת, יציבה ושלמה. לימדתי את עצמי‬ ‫מתחזקת‬
‫בפייסבוק היא הכירה את בן זוגה הנוכחי,‬ ‫איך גם מהשבר הכי נמוך, מהתהום הכי שחורה,‬ ‫נברו נחתה ישר להלוויה, בעלה לא היה‬
‫אליאב אללוף, המדורג במקום הראשון ברשימת‬ ‫אני יכולה לעלות. מדי פעם אני חולמת שאני‬ ‫איתה. “הבנתי שנגמר לי פרק בחיים”. היא‬
‫משפיעי הפייסבוק בישראל וידוע גם כמיסטר‬ ‫חוזרת לקאריביים ופותחת שם גסטהאוס, אבל‬ ‫אמנם חזרה לפלורידה, אבל לזמן קצוב. “בזמן‬
‫לייק. “הפעם אני יודעת שיש שם מישהו‬ ‫כמו שאני יודעת לחלום ולהיות רומנטיקנית,‬ ‫שהייתי אצלו, אחרי השבעה, התפרקתי. רק אז‬
‫בשבילי. הוא גם הקול היציב שלי, זה שמושך‬ ‫אני גם עם שתי רגליים על הקרקע. התחלתי‬ ‫התחלתי לבכות. בכיתי? צרחתי מבכי. והוא רק‬
‫אותי בחזרה לקרקע. את חושבת שסיימתי עם‬ ‫את הפרק הנוכחי בחיי".‬ ‫היה מביט בי במבט מפוחד ואומר ‘‪.’stop it‬‬
‫תאוות הנדודים ועם החלומות? יש רגעים שאני‬ ‫“אני לא כועסת עליו, הוא לא יכול היה להכיל‬
‫אומרת לו ‘אליאב, אולי נעזוב הכול, נעשה גרין‬ ‫הטירוף הבא‬ ‫אותי. ואני פשוט רציתי מישהו שיהיה איתי גם‬
‫קארד או טיול מסביב לעולם'? והוא מביט בי‬ ‫היא חזרה לארץ, השתלבה במשרד הפרסום‬ ‫ברגעים כאלה. אם אדם לא נמצא לצדי, אז‬
‫בהבנה: ‘טוב, טוב, תירגעי כבר. יש לך מכללה,‬ ‫אדלר–חומסקי, נמלטה משם כעבור שנה, ואז‬ ‫אני לא רוצה להיות איתו. פתאום גיליתי אדם‬
‫לקוחות’. ואז אני חוזרת למציאות.‬ ‫התחיל פרק הרשתות החברתיות, שבו הפכה‬ ‫חלש, אדם שהיה לו טוב כל זמן שהייתי גוש של‬
‫“כשהכרתי אותו עוד הייתי שבויה בסרט של‬ ‫לגורו. “ובכל זאת אני מנהלת מערכת יחסים‬ ‫אנרגיות חיוביות, ובמציאות אחרת, שאיננה‬
‫הגולש תכול העיניים שלי, בתוך בכי יומיומי‬ ‫מורכבת עם פייסבוק. רוב הזמן אנחנו מסתדרים,‬ ‫אגדה, הוא לא מתמודד.‬
‫של געגועים ותקווה שהפרק הזה עוד לא נסגר.‬ ‫הוא מאוד נחמד אליי, מכיר לי אנשים חדשים,‬ ‫“הודעתי לו שזהו, שאני חוזרת לארץ‬
‫לא הפסקתי לטחון לו על החיים הקודמים שלי.‬ ‫חושף אותי להמון מידע, והוא גם העניק לי‬ ‫ושמתגרשים. המשכנו הלאה, איש לדרכו.‬
‫ככל שחלף הזמן סגרתי לגמרי את הפרק הקודם,‬ ‫מקצוע לחיים וחשיפה לתכנים שלי. אבל יש‬ ‫חילקנו את מה שהיה בינינו, ואני, מהמקום הכי‬
‫והבנתי שאני עכשיו בפרק טוב וארוך. מהקושי‬ ‫ימים שלא בא לי עליו. ימים שאני קמה בבוקר‬ ‫נמוך שיכולתי להיות בו, התחלתי את הפרק‬
‫הענק שנפל עליי צמחתי. הבנתי ש’חיים רק‬ ‫ואומרת לעצמי - מה אני צריכה את זה? איפה‬ ‫השני בחיי. נשארתי בלי אימא, בלי בעל, לא‬
‫פעם אחת’ זו לא רק אמירה. לכן, אם עד עכשיו‬ ‫הימים שהייתי גולשת מבוקר עד ערב?‬ ‫ידעתי איך מסתדרים. אגב, גם טיירי כבר‬
‫חייתי בטירוף, מעכשיו זה יהיה עוד יותר”. ‪‬‬ ‫"ואז אני מזכירה לעצמי שרק לפני כמה‬ ‫מזמן לא חי באגדה. הוא התמוטט כשעזבתי,‬
‫"הודו הייתה תקופה נפלאה שבה כל החושים שלי פעלו. נדדתי עם תרמיל מצפון עד דרום,‬
‫במונסונים הכי גדולים, ותמיד לבד. כשלא ידעתי איך להגיע, הייתי עוצרת אופנוע, שואלת את‬
‫הרוכב איך מגיעים, והוא היה לוקח אותי לשם. בהמשך שכרתי טוסטוס, ואת דרום הודו כבר‬
‫עשיתי לגמרי לבד. זה היה חיבור מושלם לתשוקה. לא עשיתי סמים, הודו הייתה הסם שלי"‬
‫36‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬
‫26‬